DNA

החלטתי לעבור בדיקת די.אנ.איי לזיהוי השורשים שלי. כבר מזמן רציתי לעבור את הבדיקה הזו, אבל התקמצנתי קצת על הכסף. לפני כמה זמן היה לי יומולדת וביקשתי את זה מש' כמתנה. מצאנו את החברה הכי טובה שעושה את זה, ודי בזול – 79$. שולחים להם מייל, מקבלים מין מקלון כזה ומבחנה, משפשפים בלחי הפנימית, שוברים את המקלון לתוך המבחנה ושולחים לחו"ל. שם החברה בודקת ומשווה לדי אנ איי של אנשים אחרים, ויכולים להגיד את ההרכב האתני. הם גם יכולים להגיד לך איפה חיו האבות  שלך בתקופת האבן.

רוב הסיכויים שאני יהודי אשכנזי, כי סך הכל אני כנראה יהודי אשכנזי. יש מוצא כזה שהבדיקה יכולה לאתר. בת דודה שלי מדרגה שלישית עשתה את הבדיקה ויצא לה 87% יהודיה אשכנזית. אבל נכנסו שם דברים מעניינים אחרים כמו 4% אירים וסקוטים. לך תדע. אני שואל את עצמי מאין השיער הבלונדיני, ומאין עצמות הלחיים הגבוהות ומבנה הפנים הפחוס. התשובה לוקחת אותי לדרום קווקז, וכך גם כמה רמזים אפלים ועמוקים במשפחה שלי.

המשפחה של אבא שלי מתועדת ארבעה חמישה דורות אחורה, לא יותר. אני כבר שנים מחפש את הפריצה ולא מוצא. כמו שתיכף תראו, הם צצו איפשהוא באמצע המאה ה-19 בחבל ווהלין שזה היום מערב אוקראינה, אבל אין לי מושג איפה הם היו קודם.

אמא שלי ממשפחה רבנית שמתועדת לא רע עד אדם הראשון, באמת! אני יכול לעבור על הרשימות (מאות עמודים של שמות תאריכים ושושלות. כתבתי בעצמי אחרי מחקר של כמה עשרות שנים.) ולדעת בדיוק איפה נגמרת ההיסטוריה ומתחילה המיתולוגיה. אבל ההיסטוריה לוקחת אותי בין 600 ל-1000 שנה אחורה, וכולם שם יהודים אשכנזים. אבל מה – אני יכול לפרוץ את המחסום של המיתולוגיה בבדיקת ה-די אן איי, ויותר מזה, אני לא רוצה לפגום בחסידותן של אמות אמהותי, אבל גם לקוזק האקראי היה מה להגיד, אם לא לפריץ השרמנטי. בנאדם הוא בנאדם גם אם הוא חלק משושלת רבנית. שיזרוק את האבן הראשונה מי שלא חטא וכו. אז הניחוש הוא שלמרות שהרקורד ההיסטורי אומר 'גליציה' הדי אן איי ילך דרום מזרחה משם.

אז ככה – אני לוקח עכשיו ומספר על כל אחד מ-16 הזוגות (פחות. נישואי קרובים. אמור להיות 16 יש 15) של האנשים שהם ההורים של סבא או סבתא של סבא או סבתא שלי. תראו שכולם מסתובבים באותם מקומות, ואמורים להגיע מאותם המקומות. רובם חיו באמצע המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20 במזרח אירופה ובארץ ישראל. עוד כמה שבועות אני אפרסם כאן את התוצאות (גם אם יוצא שם משהו נורא מוזר כמו דם אפריקאי או יליד אמריקאי. לא סביר אבל לך תדע) ותראו את ההבדל בין ההיסטוריה למיתוס, וכמה מאבותי גידלו ילדים שאביהם האמיתי הוא קוזק שובב או פריץ מאוהב. זה יהיה נורא מוסדר – גברים בשמאל, נשים בימין. נתחיל –

  1. אברהם צבי סגל ופערל סגל. אברהם צבי סגל נולד ברומניה ב-1826 ועלה לטבריה אחרי 1837 והיה שם הרב הראשי במשך שנים רבות עד מותו ב-1895. זה לוקח אותי לגן יהודי אשכנזי, או משהו מרכז אירופי או בלקני.
  2. לא ידוע, הורי אשת בנו של אברהם צבי סגל. מניח שהמדובר באשכנזים שגרים בטבריה. כאן יש סימן שאלה שגם יכול להשאיר תוצאות על הבדיקה שלי.
  3. ישעיה ושרה חומסטוצ'י – ישעיה נולד במינסק ועלה לירושלים בערך ב-1900. לא ברור מה זה חומסטוצ'י ואני מנחש שמדובר בעיוות של זאמושץ', עיר בפולין. יש גם כמה עיירות בבלארוס בשם דומה. המדובר בביטוי רוסי שמשמעותו 'מאחורי הגשר'. החומסטוצ'ים לוקחים אותי ליהודי אשכנזי, או משהו רוסי סלאבי מזרחי עמוק.
  4. אריה לייב ומריאשה היימן – חיו באמצע המאה -ה-19 בעיירה וישינייבה בבלארוס. עלו לארץ בערך ב-1910. גם כאן אנו מגיעים ליהודי אשכנזי או משהו רוסי סלאבי, למרות שהיימן פחות רוסי מחומסטוצ'י.
  5. אסתר רחל ואהרון ברנדווין אדמו"ר מפעלשטין. נולדו באמצע המאה ה-19 באיזור גליציה בעיירה הקדושה סטרעטין. עלו לארץ 1873. כאן גן יהודי אשכנזי מרכז אירופי, אך תיתכנה הפתעות.
  6. שמואל שמלקא ושיינא עלקע הורוביץ – הורוביצים ממרכז אירופה, בני שושלת הורוביץ הידועה. שניהם נולדו באמצע המאה ה-19 בירושלים. שמואל שמלקא הוא נכד של אחד, אדמו"ר ממגרוב שהגיע מפולין או גליציה מתי שהוא בתחילת המאה ה-19. שיינא עלקא היא צאצא של בית בידרמן אדמור מלעלוב והיהודי הקדוש מפשיסחא. דם מרכז אירופי טיפוסי, כאן אנחנו על בסיס יהודי אשכנזי מוצק, אבל בואו נראה.
  7. אברהם מצפת ברנדויין וחנה ברנדווין. שניהם נולדו בצפת באמצע המאה ה-19. הברנדווינים כידוע מגיעים מסטרעטין. חנה היא במקור וייסבלום, שזה ליז'נסק. שוב – גליציה.

כאן למעשה גמרנו את צד ימין של אמא שלי. שמתם לב לזה שיש שבעה זוגות ולא שמונה? יש כאן סיפור קצת סבוך של נישואי קרובים בין ההורוביצים והברנדווינים שהם סוג של אותה משפחה שבני דודים ודודנים מתחתנים זה עם זה. אני אוכל את זה עד היום בגנים – אני נשא CF.

נעבור לאבא שלי – יותר אלמונים אבל פחות מתחתנים זה עם זה.

8. פלדגרים – מגיעים לשומסק באיזור ווהלין מתי שהוא באמצע המאה ה-19. פלדגר או פלדר הוא שם עם צלצול גרמני. מריח מפולין ומזרח אירופה.

9. בזניק – המחותנים של פלדגר. אין לי מושג מאיפה השם הזה ומה קרה איתם. אני יכול לנחש שהמדובר ביהודים אשכנזים מפולין. קצת חור שחור  ומקור להפתעות.

10. לרנר – שומסקאים נחמדים. שומסק היא באזור ווהלין – שוב שם אשכנזי עם צלצול גרמני. גנים יהודים אשכנזיים מוצקים.

11. לא ידוע – הורי סבתא של סבתי רחל. מנחש אשכנזים בפולין. בפועל הכל יכול לקרות והחיים לוקחים למקומות בלתי צפויים.

12 אוני – זה שם המשפחה שלי מהשושלת הזכרית דרך אבי, סבי, אביו וכו'. אבי עוד נשא את השם הזה ועברת ל'אמיר'. מה זה אוני? מאיפה זה בא? ניחוש אחד הוא העיר אונא בגליציה. ניחוש פרוע יותר – מחוז אוני בגרוזיה. החבר'ה מגיעים לאזור העיירה ורבה בחבל ווהלין בסוף המאה ה-19 ולא ברור מה קרה שם לפני כן. אם יש מקום שממנו צפויות הפתעות זה שם, ואני אופטימי.

13. לא ידוע – המחותנים של אוני. אשכנזים פולנים? גרוזינים? לך תדע.

14. סטווניצר – הסטווניצרים היו העשירים יותר בוורבה. הגביר של העיירה. מנחש שהסטווניצרים אשכנזים מווהלין. בת דודתי הרחוקה שעשתה את המבחן ויצא לה 87% אשכנזיה קשורה אלי דרך משפחה זו. מכאן לא צפויה הפתעה, אלא אם כן הדם האירי שלה לא נרכש בעשרות השנים שהמשפחה שלה בארצות הברית, אלא הגיע בדרכים לא דרכים למזרח אירופה.

15. לא ידוע – המחותנים של סטווניצר. נו, עם מי יתחתן אשכנזי עשיר? נראה לי שעם אשכנזיה עשירה. אבל עדיין, חור שחור במחקר הגנאלוגי שלי ופתח מטורף להפתעות.

.מבטיח לעדכן כשתגענה התוצאות. מקווה שיגיעו לפני פסח כדי שאהיה פטור מהגפילטע פיש. אם אצא מרוקאי בכלל חגיגה בפעם הראשונה מימונה אצלי עם התרבוש והגלבייה, ומופלטה אמיתית שאכין בעצמי כי הגנטיקה לא משקרת. תרבחו ותסעדו.

 

 

 

מודעות פרסומת

מעשה נורא בהרב הצדיק, לוקח השוחד מארץ הקודש, והאונייה שחישבה להישבר

יש מקומות נידחים ונחשלים שבהם אם אדם מודח מתפקידו בחרפה, נשפט ונדון לאי אלו שנות מאסר על עבירה שעיקרה טוהר המידות, הבנאדם הזה מבלה את זמנו בלהסתתר ולהתבייש, ולא לכתוב ספרים, להטיף מוסר לכל העולם ולתכנן קאם בק. יש מקומות עוד יותר נידחים ועוד יותר נחשלים, למשל יפן בתקופת השוגונות של טוקוגאווה, שבה כשמסתבר שהיה מיקח טעות ולראש השרים נבחר מושחת כושל ולוקח שוחד סדרתי, מזמינים אותו לקיסר, והקיסר אומר לו איזה הייקו, נאמר "פריחת הדובדבן, צפרדעים ירוקות, הרואה אתה את האביב המבושש לבוא?" ואז הוא מסיק בעצמו מסקנות ומסתגר בחדר קטן עם משרת אישי ושתי חרבות. אבל אלו חברות נחשלות. אצלנו לוקח השוחד שהודח מתפקידו בחרפה דווקא כותב ספר, זוכה לקמפיין מהחלומות עם ראיונות מלטפים נון סטופ בעיתונות וברדיו, ומטיף מוסר לכל העולם ואישתו. אז זה קצת עצבן אותי כי המדובר באדם ששלח אי אלו לוחמים אל מותם בשביל תמונת ניצחון בסלוקי, וכשאני שומע 'סלוקי' הכל נהיה אדום ואני ממש אבל ממש לא מעניין אותי שהוא ביקש לשטוף כלים בכלא ולא נתנו לו. אבל מה יש הסיפור עם האונייה, וזה כבר דורש התייחסות.

אז מסתבר שבמלחמת לבנון השנייה, יום אחד בשישי בערב אלי ישי מגיע בהיסטריה לאולמרט ומספר לו שהמקובל שהוא מתייעץ איתו אמר שספינה של צה"ל עומדת להיפגע. אולמרט שהוא כידוע רציונליסט, כמוהו כדקארט ממש, ממלא מקומו של סטיבן הוקינג עלי אדמות לאחר פטירתו של זה, נפנף את אלי ישי עם סיפורי הבאבות שלו. ומה עושים החיזבאללה עוד באותו הערב? יורים טיל סיני, מורידים את אח"י חנית, והורגים לנו ארבעה לוחמי חיל הים! מה גדלו מעשיך יה מאוד רבו נפלאותיך. לו רק היה נשמע אותו מושחת לדבר האל שירד אליו ממש מפי הגבורה מאלי ישי והמקובל האלמוני!

אז ככה. יש עכשיו ארבע משפחות שכבר פחות כואב (אף פעם לא מפסיק לכאוב, אבל אחרי שתים עשרה שנה כואב קצת פחות) שחטפו הבוקר סטירה שלא הגיעה להן. אבל הכל כשר כדי למכור את הספר ואת העיתון ולקבל רייטינג לערוץ. אבל אף אחד לא האשים את אולמרט אף פעם שהוא לא בן זונה ציני שימכור את הסבתא שלו בשביל שקל, נכון?

והמקובל? זה שנותן התראה על הספינה זה סבבה. אבל הטריק לא יכול היה לעבוד שבועיים קודם, להגיד שהולכים לחטוף לנו חיילים בהר דוב, ולמנוע את כל המלחמה הזו מהתחלה? כנראה שזה קצת פחות עובד. אולי אלוהים ככה עוזר רק בקטנה. אולי כמו הרב סדן שמדבר על השואה הוא התעצבן עלי שאני רפורמי והחליט שהוא נותן רק ככה עזרה בצמצום. לך תדע?

אז? אז ככה. קבלה זה משהו נורא נורא נורא עמוק, ומי שממש מבין בזה הוא בנאדם ממש איכותי וכל זה, אבל ניסים ברמה הזאת של 'היום תטבע אוניה' אין ולא יהיו. לא צריך להיות רציונליסט בשביל להבין את זה. מספיק להיות יהודי ברמה הכי בסיסית של היהדות שמבחינה בין עבודת האל לעבודת אלילים, ואומרת כל מיני דברים שלא נעים ממש לחזור עליהם בהקשר של המקובל הנורא מקובל הזה על נבואה ועל שוטים. בסך הכל למה המקובל הזה לא עושה מכה ככה בווינר? היום יש לנו זלצבורג נגד אוסטריה וינה, שצריך נורא להבין בכדורגל אוסטרי בשביל זה וכל יחס ההימורים נגד וינה ובעד זלצבורג. אז המקובל ככה יכול לקבל הצצה אל המשחק (ואולי גם לעשות ככה שזלצבורג תפסיד) ולעשות את המכה של החיים שלו? למה לא? מסתפק במועט? לחם צר ומים לחץ? סבבה. ואולמרט? לא יכול היה לסגור עם המקובל הזה איזה עיסקה באחוזים על הטוטו ולחסוך את כל השוחד והבלגן וההולילנד? כנראה שזה קצת פחות בטוח ממעטפות עם דולרים.

מה בכל אופן קרה פה? מה שקורה הרבה. ככה יש מלחמה ובמלחמה קורים כל מיני דברים. בים ביבשה ובאוויר. הימור די בטוח שייפגעו חיילים, וייפגע כלי שיט, וייפגע כלי טיס. ובסך הכל זה מה שקורה במלחמה, ולא צריך להיות מקובל גדול בשביל לחזות את זה. אבל בואו נאמר שפגיעה בכלי שיט של חיל הים זה דבר נדיר. איך הוא בכל אופן חזה את זה?

יש לנו כאן שני מרחבים די אמורפיים. פרק הזמן בין התחזית ובין התממשותה, שמכפילים אותו בכמות כלי השיט בחיל הים. זה מצד אחד. הנבואה לא אמרה 'אח"י חנית בשעה 18:00". היא אמרה שייפגע כלי שיט ולא סגרה מתי ואיפה. המרחב האמורפי השני הוא כמות הנבואות והתחזיות. אני די בטוח שהגיעו במלחמה הזו המון המון תחזיות ברמת הטשטוש המילולי של התחזית הזו. זאת אומרת לא משהו מאוד מדוייק בנ.צ. של 12 ספרות, אלא אתם יודעים שיקרה משהו רע לא סגור מתי אבל זה יהיה בים או ביבשה או באוויר. אז רובן באמת לא מתגשמות, אבל אם אחת מהן בערך מתגשמת, אז אותה אנחנו זוכרים וזה הנס, ואת היתר אנחנו באמת שוכחים, וזה פחות נס, מסתבר.

אז בואו נסכם מה היה לנו כאן – נבואה לא מאוד מדויקת שמדברת על משהו שטבעי שיקרה במלחמה, שהיא אחת ממספר לא ידוע של נבואות. סך הכל היה די מוזר אם לא הייתה צפה 'נבואה' כזו שבערך התגשמה. זה פחות הכוח של הקבלה ויותר הכוח של הסטטיסטיקה. ובסטטיסטיקה אני דווקא די מאמין, למרות שאתם יודעים, שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה.

אז סגרנו הפוסט? דווקא בא לי לכתוב על הספוטיפיי ותפקידו בחיי בשבוע האחרון אבל אולי פעם אחרת. אל תקשיבו למקובלים. באמת! תראו את אולמרט לאן הוא הגיע. בעצם חוץ מאתם יודעים נבואות האדמו"ר האלטע טאטע מסטרעטין, המתנבא במתיבתא הרעפארמית שעל נהר החילזון. כמו כן הקהל הגדול מוזמן לשמוע את דרשת האדמ"ור בלוויין מדי מוצאי שבת בערוץ 98 בכבלים הפיראטיים, הערוץ הקהילתי. תושבי הגליל מוזמנים לטיש לאחר הדרשה במסעדת "אבו אברהים ובניו" בסח'נין, גלאט כושר בהשגחתו האישית של האדמו"ר  נ"י.

 

 

בחירות 2018

היינו כבר בסרט הזה, בחיי! פתאום משום מקום ביום אחד בדצמבר 2014 הסבירו לנו יפה יפה שבין לפיד וליבני יש איזה קשר קושרים איום להחליף את ראש הממשלה, ולכן צריך לפרק את הממשלה שבקושי מלאו לה שנה וחצי ולרוץ לבחירות חדשות כי איך זה יכול להיות שעשו דבר כזה נורא. לנשמות הסקפטיות שחשדו במשהו שקשור ב'ישראל היום' הסבירו שבחייכם על זה מפילים ממשלה. ואחד, שלמה פילבר, אפילו כתב תצהיר שאין שום קשר בין העיתון הזה ובין הליכוד והעומד בראשו.

טוב, היום אנחנו יודעים שהכל היה שקר מחורבן, ואנחנו יודעים את זה בגלל שהקטע של 'הפלתי ממשלה בגלל חוק ישראל היום' זו ההגנה של ביבי במשפט השוחד בו ישמש האדון פילבר כעד מדינה. אז שיקרו לנו אז, ולא בצורה מי יודע מה מתוחכמת אם תשאלו אותי, ומשקרים לנו היום.

חוקי גיוס לא גייסו ולא יגייסו אף חרדי אף פעם. החרדים יודעים את זה, ליברמן יודע את זה, לפיד יודע את זה. המשבר המלאכותי הזה יכול להיפתר בערך בשנייה וחצי. זה לא העניין החשוב על סדר היום. אם ליברמן היה באמת חושב על בטחון ישראל הוא היה מבין שמערכת בחירות בתקופה הזו, גורמת נזק חמור יותר לביטחון שלנו מפטור גורף לכל החרדים לעולמי עולמים. אבל לאף אחד לא איכפת שם מהביטחון שלנו. אלה החבר'ה שחתומים על המסמך הזה שמאפשר למכור צוללות למצרים רק בשביל שבן הדוד יגזור קופון. אלה החבר'ה שהורסים את היחסים שלנו עם ירדן ועם העולם המוסלמי עם המגנומטרים והתמונה עם המאבטח רק כי יאיר צעק ושרה צעקה חזק יותר. ביטחון? הצחקתם אותי.

אז כולנו יודעים למה בחירות. כדי שנוטל השוחד המושחת העומד בראש הממשלה יוכל להגיד – הם יודעים בדיוק מה עשיתי ובכל אופן בחרו בי. סיבה טובה? לא ממש. לכן לא יגידו את זה. ידברו על גיוס ותקציב והזה וההוא. ויקרו המון דברים בדרך לבחירות – האומן השמאלני יעשה מיצג אנטי מזרחי. תהיה התבטאות של פרופסור באקדמיה שתהיה נורא פוגעת ומעליבה. תהיה התחממות בטחונית ואולי מבצעון (אבל לא מלחמה כמו שאמנון אברמוביץ' מבטיח לנו בערוץ 2 כי זה יפריע לדיל של טראמפ עם קים ג'ונג הון. או שחלילה זה חלק מהדיל? לך תדע את נפשו הסלאבית של ולאדימיר פוטין) ויקרו כל הדברים האלו שמשחקים על ה'בייס של הליכוד'. כל האנשים האלה שכמה שסופרים אותם הם לא יותר מ-1/4 מקולות הבוחרים.

ותהיה הסתה פרועה נגד כל מה שטוב ויפה בעולם, והרס של מוסדות החוק והשלטון, וישסו אותנו זה בזה כמו בכל מערכת בחירות אחת לשנתיים שלוש בזמן שלטונו של הקיסר.

אז יהיה רע מאוד זוועה ממש. מה אפשר לעשות? לא הרבה. רק לא לחיות בתוך המטריקס. להבין שמשחקים בנו. למה זה טוב? לשום דבר. אולי לקטע הקנטיאני של האוטונומיה. ולהגיד לעצמי שאני באמת מבין מה קורה, ושאני יכול להיות מחוקק בממלכת התכליות מה שביבי לא יהיה לעולם. בקיצור, הלכה חמורך טרפון. נתראה בכנסת ה-21. יחי הקיסר! והקיסרית! והזנאי הקטן! שכחתי מישהו?

ביבי ואני

לפני כמה שבועות התקשרה אלי שותפה לכתיבה, שביחד פירסמנו כבר כמה דברים בכל מיני מקומות כמו הארץ וכאלה. בקיצור היא הציעה לי לכתוב איתה מאמר על נושא שהיה קשור בביבי והיה אז בכותרות, שיש לו נגיעה מסוימת לנושא המחקר שלנו,  ומאז דרך אגב נשכח כלא היה כי עברו שבועיים שלושה וצצו עוד מיליון פרשיות ועדי מדינה וכאלה.

אז בקיצור אמרתי לה שלא. כי אני לא רוצה לכתוב על ביבי. אני בן חמישים. הוא נכנס לחיים שלי בשנת 1988 ולא יוצא משם. רוב חיי הבוגרים אני עסוק בשאלה מה הוא רוצה ומה הוא אמר ומה הוא עשה. אני לא רוצה ללכת לאנלוגיות היסטוריות, אבל אני לא באיזה משטר טוטליטרי שאני חי בצילו של המנהיג. וקצת גם איכפת לי בגיל חמישים מה אותיר אחרי כמורשת אקדמית ופובליציסטית וכאלה. ואם כבר השם שלי מופיע בדפוס אז באיזה הקשר של משהו שאני באמת מאמין בו כמו שלילת הלגליזציה של הזנות והפללת הלקוח, ולא בקשר למנהיג. אני לא רוצה להיות זה שחי בתקופת ביבי וכתב על ביבי. אני רוצה להיות גל שכותב על המילט ועל פמיניזם ועל קאנט וכאלה. ושהשם הזה לא יהיה ליד השם שלי באף מקום מודפס. העדפה אסתטית.

אז היא הבינה אותי כנראה, ויכול להיות שהיא באמת כותבת לבד את הדבר שרצתה לכתוב, ויכול להיות גם ששטף האירועים מאז סחף גם את המאמר הזה ללימבו. אבל זה גרם לי לחשוב על כל מיני דברים וזה, ואפילו ראיתי את הנאום שלו באייפאק. סך הכל יש לו את הכישרון לסחוף את האמריקאים היהודים הטפשים, והיה יכול לעשות שם קריירה לא רעה כמהפנט או משהו כזה. עלי זה לא עבד. אבל אז חשבתי שאני באמת צריך לדבר עשר דקות באנגלית בשבוע הבא ואולי אוכל ללמוד משהו. אבל לא. אני לא יכול לחוות דעתי על הנאום עצמו, כי לדעתי הוא חייב לי ולפריירים שהיו שם בנאום קצת הסבר יותר על מה שקורה כאן חוץ מ'איראן איראן איראן'. אולי איזה מילה מעבר ל'לא היה כלום כי אין כלום' לגבי החקירות. אבל הסתכלתי על הפרזנטציה וכל זה. זה לא שלעולם לא אגיע לשם. זה שאני לא רוצה להגיע לשם. לא האנגלית שמתקבלת משנים רבות מאוד בחו"ל, שבאמת אין לי כי אולי חוץ מהפעם שריתקו אותי בנבי אל עוודי, אחרי שתפסו איזה מילואימניקים בתצפית בבלאט שזרקו זין, וריתקו את כל התצפיות עד עד שמפקד האגד יעבור מוצב מוצב ויאשר שהכל בסדר מה שלקח ארבעים ושניים יום, לא הייתי יותר משבועיים וחצי רצוף מחוץ לישראל. אבל גם החלקלקות הזאת. זה לא משהו שאני מסוגל לו או רוצה להיות מסוגל. שיהיה לו בהצלחה, זו לא תכונה נעימה. זו תכונה של מהפנט נחשים או של מגלה עתידות או של סרסור. לא תודה אני לא רוצה את זה.

אני מאוד איטי כשאני מדבר באנגלית. אני נתקע בכל מיני מילים. יש לי מבטא מזעזע. אני צריך לחשוב פעמיים לפני שאני מדבר. יש מילים שאני צריך ממש להתאמן בשביל להגיד. ההרצאה הראשונה שנתתי באנגלית כללה את המילה אינסטטונליזיישן, וזה היה בערך במשפט השלישי ותמיד הייתי נתקע. אז חילקתי אותה להברות ואמרתי אותה נורא לאט. בסוף בהרצאה נכחו שלושה אנשים בפאנל, ובקהל היה בערך את המנחה שלי בתזה, ושני יפנים שלא ידעתי אם הם מדברים אנגלית. ועדיין נתקעתי באינסטיטונליזיישן, כי זו מילה נורא קשה! באמת! אז אני לא ממש מבריק באנגלית. אבל, וזה אבל גדול. אני לא קורץ, ואני לא מסתיר, ואני לא מוכר לאף אחד כלום. ואני לא צריך סטנדינג אוביישן. אני צריך שיקשיבו לי. כך למשל לדעתי הנישואים אינם טקס חד פעמי, אלא תהליך ובו שלושה שלבים – לייסנסינג, סולמניזיישן ורג'יסטריישן, ואם יסתכלו על זה כך אז יש כל מיני דברים שיכולים לקרות עם חוקי הנישואים במדינת ישראל. שילך להזדיין הביבי, אני נורא פאקינ' עדיף עליו בקטע הזה, כי זה רעיון מקורי ובראש שלו לא עבר אף פעם שום רעיון ממש מקורי. כל מה שהוא מוכר זה ניאו קונסרבטיביזם דפוק שהוא קיבל מהליאו סטראוסים של שנות השבעים והשמונים בארצות הברית והביא לכאן בייבוא אישי. זה לא עובד כאן כמו שזה לא עובד שם, והדבר האחרון שאפשר להגיד על זה שזה מקורי. הוא בנה על זה ועל האח המת שלו קריירה, ושיהיה לבריאות לכל המטומטמים שעזרו לו בזה.

טוב בקיצקיצור מי שרוצה לשמוע את הרעיונות הממש חדשניים שלי הנה ההזמנה. זה חמישי בצהריים עד הערב בערב וזה פחות או יותר כנס של המון אנשים מעניינים שכותבים על נישואים בשני הצדדים של האוקיאנוס האטלנטי, וגם מי שמבין קצת במחקר החדשני בנושאים האלה יראה שמות נורא מפורסמים מארצות הברית ויגיד ואו. אפשר גם להגיד ואו על מי שמגיע מישראל, אנשים טובים אחד אחד ועוד הרבה נורא טובים ומעניינים. ואני הקטון. באמת שאתם מוזמנים.

HAZKEN

תחי הרפובליקה!

כולם חוגגים על זה שה'נסיך' ויליאם ימ"ש יגיע לבקר אותנו. לכותב בלוג זה ארבע התנגדויות. האגליטרית, הסטוארטית, הרפובליקנית והעות'מאניסטית. ארבע ההתנגדויות שלובות זו בזו, ובכל אופן אפרטן במפורט. אני בטוח שלאחר שתקראו לא יימצא קורא שלא יגיע איתי לנתב"ג לקבל פניו של אותו צורר עם שלט גדול ובו כתוב 'WILLIAM GO HOME'.

ההתנגדות האגליטרית – הח"מ בדעה שאין מקום למלכים במאה ה-21. גם לקיסרים. בעצם הזמן של אלו ושל אלו הגיע באותו רגע מכונן בשנת 1793 בו ניתק להב הגיליוטינה את ראשו של לואי ה-16 מגופו. אין שום הצדקה לקיומם ולו שנייה אחת אחר כך. היה עליהם ללכת ביחד עם האנשיין רז'ים לעזאזל. המדובר במעמד של טפילים החיים על חשבון הזולת, שהדרישה היחידה מהם למלא תפקידם היא שיעברו דרך תעלת הלידה הנכונה. גם זה מאוד רופף (וראו ההתנגדות הסטוארטית) כי רובם לא באמת צאצאים של מי שהם מתיימרים להיות, וכך, מרבית בתי המלוכה האירופים (דווקא למיטב ידיעתי בית המלוכה האנגלי נקי מבעייה זו) הם ממזריו של הרפורמטור פשוט העם שטרואנזה שעיבר את המלכה הדנית אי אז במאה ה-18. קחו בחשבון שבסרט 'ביקורו של רופא המלך' משחק אותו מאדס מיקלסן שמשחק את חניבעל לקטר בסידרה 'חניבעל' ובכלל טיפוס מאוד קריפי ומפחיד, ותסבירו לי למה הצאצאים של הבנאדם הזה צריכים להיות מורמים מעם. אני לא סגור על זה שעם כל הזנזונים של דיאנה ימ"ש, הוויליאם הזה הוא באמת צאצא של הצנון צ'רלס ולא של סייס בר מזל בארמון המלוכה, וזה רק דור אחד אחורה. אל תתחילו איתי עם ג'ורג' החמישי וכאלה, כי גם כאן יש לי מה לומר.

אבל הקטע האמיתי הוא באמת האגליטרי. מי שנולד במדינה עם מלכים, שועים ורוזנים, ידע שלא משנה מה הוא יעשה, הוא אף פעם לא יגיע לראש הפירמידה. אף פעם לא יהיה שווה למי שנולד במקום הנכון. וזה בלתי בלתי בלתי נסבל. גם עם כל היתרונות בתיירות וזה, זה ממש לא שווה את זה. אני לא הייתי מסוגל לחיות במשטר כזה אפילו שנייה אחת (והיי, תיכף נגיע בהתנגדות הרפובליקנית למשטר שאני חי בו). אז מה שצריך לעשות זה לשלוח את הטפילים הבוגרים לאיזה מחנה לחינוך מחדש או משהו באיזה מדבר נידח בקצה מאוד רחוק של האימפריה, ואת הילדים התינוקות המתוקים לאימוץ במשפחת מהגרים, רצוי מוסלמית. יש מה לומר לטובת הפיתרון של רומנוב, והחארות האלה לא הרימו ראש כבר מאה שנה בגלל היסודיות של הבולשביקים, אבל חלילה לי מלהטיף כאן לרצח וודאי לרצח תינוקות.

ההתנגדות הסטוארטית – הנובר, מי שמכם? פעם פעם לפני הרבה שנים, ב-1668 כזה שלט באנגליה כדין מלך חמוד בשם ג'יימס השני לבית סטוארט. הוא היה באמת מאמי, אבל מה? קתולי. אז האנגלים הפרוטסטנטים עשו לו מהפכה מהוללת ושלחו אותו אל מעבר לים, ביחד עם תינוק בן חמוד שנולד לו ג'יימס השלישי. הם ייבאו בייבוא אישי בהתחלה מהולנד ואחרי כן מכל מיני מקומות אחרים כל מיני מלכים פרוטסטנטים ויליאם השלישי ואן וכאלה, אבל כשאלה נגמרו, גירדו מתחתית החבית איזה נסיך גרמני שמנמן מהנובר, שלא ידע מילה אנגלית, אבל סבא של סבא של סבא שלו התחתן עם מישהי שהייתה נינה של איזה הנרי השביעי או משהו כזה. ומאז ההנוברים החולירות שולטים באנגליה כחמוסים, ומונעים את שיבת בית סטוארט. מה זה מונעים? כל מי שקורא את הבלוג הזה הרבה זמן מכיר את האובססיה שלי לקרב קאלודן 1746, בו הנסיך צ'רלי היפה, הנכד של ג'יימס השני, ואיתו כל הטוב של לפני המהפכה התעשייתית נכנס ראש בראש עם הקפיטליזם ההנוברי החמוש בפלדת שפילד. זה לא נגמר טוב. באמת! אחרי כן ההנוברים הפכו לזקסה קובורג גותה, כשויקטוריה התחתנה עם איזה נסיך גרמני קפוץ תחת ועשתה לו מיליונת'לפים ילדים בשיטה המיסיונרית, ועם מלחמת העולם הראשונה זקסה קובורג גותה לא בא לבריטים טוב באוזן, אז הם שינו לוינדזור בדיוק בזמן. אז אם כל הטענה של ויליאם לכל הכבוד והיקר שאנחנו רוצים להשפיע עליו היא שהוא יורש מלך אנגליה, אז נא באוזן. אתם גרמנים, לא וינדזור ולא נעליים, זקסה קובורג גותה או הנובר תבחר, ויש לאנגליה מלך אמיתי והוא לא אתה. יש בעולם איזה יאקובו הרננדו פיצג'יימס סטוארט, שהוא צאצא ישיר לג'יימס השני והנסיך היפה צ'רלי שהוא המלך האמיתי, ואם אתה לא רוצה למסור את המפתחות ולהקים רפובליקה כמו שאני דורש, אז לפחות תהיה הגון ותוותר על הכס לטובתו כי לו באמת מגיע ואתה סתם מהרחוב.

הטענה הרפובליקנית – נו באמת, מי יקבל את פניהם. הביבי המאוס הזה ואיתו היאיר שכבר אמר שהוא הוויליאם הישראלי, והשרה המפונדרקת. גם ככה אנחנו בכיוון של קיסרות של נעלים מעם. רק את זה אנחנו צריכים? יטמטמו לנו את המוח עם כל זה רק כדי שנשכח שהם נתנו מיליארד שקל לאלוביץ תמורת תמונה יפה של שרה עם פוטושופ בוואלה וכיתוב פסי-כו-לו-גית בי איי אמם איי וזהו. גם ככה אנחנו גולשים לכיוון לא דמוקרטי. צריך לעצור את זה כאן ולהתנגד לכל צורה של מלוכנות מבית או מחוץ.

ההתנגדות העות'מאניסטית – יש להבין כי בימים אלו בהם אנו אבלים על מלאת מאה שנה לכיבוש ארצנו בידי הכובש הבריטי האכזר (אשקרה אכזר! תשאלו את המעפילים ועולי הגרדום. לא נשלח ולא נשכח) אנו כמהים לשיבתה של האימפריה העות'מאנית, ומבינים הודות למחקר היסטורי קפדני ופורץ דרך שבשיטת המילט אשמים הבריטים באחריות מלאה, והעות'מאנים היו בדרך לדין טריטוריאלי, שלא היה כרוך בחלוקתנו ל-14 עדות דתיות המסדירות את ענייני המעמד האישי שלהן על פי הדין האישי. דווקא יצא על זה מאמר נורא חמוד לאחרונה ב'משפחה ומשפט' ז' של איריס אגמון שנקרא בשם "יש שופטים בירושלים והיו מחוקקים באסתנבול, על ההיסטוריה של החוק הקרוי (בטעות) חוק המשפחה העות'מאני" . שפתיים יישק. אז כל עות'מאניסט ראוי לשמו המתנגד למילט התנגדות נחרצת ומבין שהוא סיפור בריטי ולא עות'מאני, חש אך טינה ובוז כלפי נציג הכובש הזר המנדטורי הבריטי.

ויליאם גו הום! ווי דונ'ט ניד יו היר! גו אווי ויליאם! גו אווי!

סיפור מעשה נורא

נכון שכבר נמאס מזה? כמה אפשר להתעסק עם זה? הרי כולנו יודעים איך זה ייגמר ומה יהיה הסוף. ראינו אותם מקצב ועד אולמרט. יש לזה שלבים כמו השלבים של אבל -הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. עכשיו אנחנו איפשהו בין ההכחשה למיקוח. זה תמיד נגמר אותו דבר. אז היום נגנב לי המוח ממשהו שונה לגמרי ואני משתף. מי  שמעניין אותו הדבר האיום שקרה בטבריה ב-1875 שימשיך לקרוא. היתר יכולים להמשיך להתעסק עם מקבל השוחד וענייניו. תיהנו! זה נורא מהנה, באמת.

אז ככה. אמא שלי זו רבקה ואמא שלה זו חיה-שרה שהייתה מנקה ומבשלת בבית החולים ביקור חולים. אבא שלה זה אלתר שהיה בניל"י ואבא שלו זה פנחס שאני לא יודע עליו כלום, ואבא שלו זה אברהם צבי הלוי סג"ל שהיה המון שנים הרב האשכנזי של טבריה והיו לו בחיים בלגנים לא קטנים. פעם אפילו הייתי בקבר שלו בטבריה ודווקא לפני כמה שנים חיפשתי שוב והזיזו שם כמה קברים ועשו גשר עילי ולא מצאתי, אבל לא היה לי זמן ובטח חיפוש יותר מקיף יוכל למצוא. אז הנה קטע עיתון מאמם שמראה שטבריאני זה טבריאני, ומה שהיה הוא שיהיה, ועוז הלב הד'אהריסטי עודו שורר כאז, ובכלל. שימו לב איך מישהו משתולל והסבא של סבא של אמא שלי משלם את המחיר, ונראה לי שהוא הוריש את התכונה הזו לצאצאיו ואם כן יש לי חשבון איתו. ולענייננו – ידיעה מ'הלבנון' 21.7.1875 מובאת כלשונה כשירות לציבור. תחזיקו מעמד עד הסוף זה אחד המאממים שקראתי  –

טבריה עה"ק ת"ב י"ב לחודש סיון שנת התרל"ה ליצירה – לבבינו לחוקקי ישראל שרי צבאות אדוני הארץ רוזנים אפרתים שרים פרתמים ראשי אלפי בני יהודה.

 

 

 

יומולדת

ינואר 2018 היה החודש הראשון שלא כתבתי בו בבלוג הזה מאז אוקטובר 2009. אני כנראה עסוק במיליון דברים אחרים. זה היה גם החודש שנכתבו בו ארבעים עמודים ברומן הבלתי נגמר 'ד'אהר, חנין, והזומבים מסח'נין' הצובר נפח ומשמעות לקראת גניזתו הסופית בנבכי הלפטופ שלי. אבל היום יומולדת, ואני חייב פוסט במסורת של השנים הקודמות.

בשנים הקודמות ציינתי את יום ההולדת בספורט המשעשע של למצוא אנשים שמתו בגיל אליו הגעתי, ולנסות ללמוד מהתנהגותם לקחים שיסייעו לי להגיע ליום ההולדת הבא. השנה יש דווקא כמה מעניינים כמו ג'יימס קוק (אל תתעסק עם ילידים כועסים), איזדורה דאנקן (צעיף הוא פריט לבוש חינני, אך מסוכן) או מייקל ג'קסון (אל תעשה שום דבר שהאיש הזה עשה) אבל מה זה משנה בעצם?

לפני חודש בערך הייתי בערב ריקודים של חמישים פלוס, וזה הוציא לי את החשק לחיות פשוטו כמשמעו. אם מישהו לא הבין עד הסוף את הפרק האניגמטי ביותר בתנ"ך קוהלת יב אז הוא רק היה צריך להיות בערב הזה שבו קירטעו לצלילי מוזיקה נוסטלגית שלא סבלתי עוד לפני ארבעים שנה, והתעוותו אנשי החיל ושחו כל ציפורי השיר. לעזאזל, אפשר כבר להביא את הציטוט המלא – עַד אֲשֶׁר לֹא-תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם:  בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת:  וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל-בְּנוֹת הַשִּׁיר:  גַּם מִגָּבֹהַּ יִירָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה כִּי-הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל-בֵּית עוֹלָמוֹ וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים: עַד אֲשֶׁר לֹא- (יֵרָחֵק) [יֵרָתֵק] חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל-הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל-הַבּוֹר: אפשר לחשוב שהוא ממש היה שם, קוהלת בערב הריקודים הזה – הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל.

אז אולי חסד עשה הבורא עם איזדורה שלא יסתכל בה החגב, ועם מייקל שלא הפר לו את האביונה. בכל אופן, זו שאלה פילוסופית מאוד כבדה שאני מקווה להכריע בה עד ליום הולדתי הבא. אני לא אובדני חלילה, ועדיין מאמין כי ישועת השם כהרף עין. אני נורא רוצה להספיק את הדברים הרגילים כמו נכדים וכאלה, ולגמור את הספר על ד'אהר, ואת זה שאני כותב עם נעמה על עורכי הדין הערבים, ולעמוד מול כיתה ולספר לה על המילט האכזר, וכמובן להספיק ולראות את סוף ממלכת הרשע של המשפחה הקיסרית, ואת עונשם הצודק; ולהתעצבן פי כמה מממשלת הרשע של לפיד, ולכתוב כאן טור יומי נגדו, ולהתנגד לו יותר ממה שאני מתנגד לביבי. אבל אני נורא מודע למצב הקוגניטיבי והפיזי בו אהיה כשכל זה יקרה. וכן, אני מרגיש את גולת הזהב רצה מרתון, ולא אוהב את זה בכלל. אני גם רוצה נורא שלחיים שלי תהיה משמעות, כך שכשעושים עכשיו את הדבר הנורא והאיום של גירוש הפליטים, אני רוצה לעשות את הדבר הנכון ולדעת שכשהיה צריך להכריע, הכרעתי לכיוון המתבקש מהאימפרטיב הקטגורי, למרות שקאנט הפרוסי הצייתן לא היה שמח בכלל מהתנגדותי למשטר הרשע. זה יגרום לי להרגיש טוב גם כשישבר הכד על המבוע.

מי שקורא את הבלוג הזה כמה שנים יודע כבר לאן זה מגיע, אבל זה הכרחי. הציווי לעשור השישי בחיי הוא כמובן –

רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ,  כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ, אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  י כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ – עֲשֵׂה,  כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה.

לרישא של הפיסקה הזו דאגתי כבר כשהייתי בן עשרים ואחת, אז אני פחות או יותר מסודר. לגבי היתר – נראה.