מלכתחילה ולא בדיעבד

אז ככה. הנושא זה פסק הדין של העודד גז הזה שהיה סרבן גט, עבר שיימינג, לא הזיז לו, ובסוף בית הדין פסל את נישואיו והתיר את אשתו. נתחיל ממזל טוב גדול לאישה שיצאה מעבדות לחירות. אוהבים אותך ג' . שמחים בשמחתך, מי ייתן וכל עגונות ישראל כמותך תותרנה מעגינותן. אבל לא לשם כך התכנסנו כאן. כי יש כאן הרבה מה ללמוד.

איך בעצם מבטלים נישואים? יש שלוש דרכים שאני מכיר לסיים נישואים. האחת היא מות בן או בת הזוג, מה שנקרא 'עד שהמוות יפריד בינינו'. השנייה היא גירושין. השלישית היא איון, או באנגלית 'אנאלמנט'. גירושין ברור וכולנו יודעים מה זה. בית הדין או בית משפט לפי העניין אומרים שהזוג היה נשוי, העניינים לא עלו יפה, ועכשיו הם כבר לא נשואים. מה זה איון? בית הדין לא אומר שהזוג היו נשואים ועכשיו לא, אלא קובע שלא היו נשואים מלכתחילה. דוגמה היסטורית – הנרי השמיני נשוי בנישואים קתוליים לקתרין מארגון. הגברת מבוגרת מהאדון ב-19 שנה, ובכלל הייתה ארוסה של אחיו הבוגר ארתור שמת, והכי גרוע היא לא יוצרת בן זכר והשעון הביולוגי מתקתק ושושלת טודור בסכנה. בקיצור הוא מסתובב לו שם בחצר המלכות בווינדזור או איפה שלא יהיה ופתאום עינו צדה חדרנית יפהפיה בשם אן בוליין ואז צריך להיפטר מהקתרין הזקנה הזו מה שיותר מהר. מה עושים? הרי הנישואים קתוליים ואין גירושים. ממציאים סיבה – היא הייתה ארושה של אחי לכן היה אסור לי להתחתן איתה מהתחלה ואז מבטלים את הנישואים מלכתחילה כאילו לא באו לעולם, ואפשר להתחתן עם איזה חדרנית שרוצים. זה לא משנה שהאפיפיור לא שיחק את המשחק הזה (ואז הנרי הכריז על עצמו כסגן של אלוהים המציא כנסייה חדשה אנגליקנית והעניק לעצמו איון) כי במספיק מקרים קודמים שיחקו את המשחק הזה, שמשהו עמוק לא בסדר בבסיס של הנישואים, ואז לא נותנים גירושים חלילה, כי אסור ואלוהים מאוד יכעס, אלא מכריזים שהנישואים לא היו מעולם. תאמינו לי שזה עובד פעם אחר פעם.

אז זה טריק שעובד הרבה אצל קתולים, אבל גם אצלנו ביהדות מסתבר. מה קורה כאן? גט צריך להיות מרצונו של הבעל. אחרת זה 'גט מעושה' ואוי ואבוי, כי מהזיווג השני של האישה יצאו ממזרים. אז יש מקרים שסך הכל נראה שהבעל מרצונו לא ייתן גט. מקרים אבודים של סרבני גט קשים. ועודד גז הזה שסך הכל הביוש וכל הסיפור לא הביאו לגט, נראה על פניו מקרה כזה. מה עושים? מוצאים סיבה כלשהי למה הנישואים לא היו בסדר מלכתחילה, ואז האישה לא 'גרושה' אלא רווקה המותרת לכל אדם. מה הסיבה הכי זמינה? בדרך כלל משהו לא בסדר עם העדים. לא ניכנס כאן לפרטי פרטים של דיני הראיות (המחרידים) במשפט העברי, אלא רק נאמר באופן כללי שרשע עדותו לא מתקבלת. מי נחשב רשע? אני למשל. וגם די הרבה מקוראי הבלוג הזה. שלא שומרים שבת, שלא מקפידים על נגיעה, בלסו מדי פעם חזיר ואולי אף התפללו פעם בציבור תפילה רפורמית כשלפני ארון הקודש עומדת שליחת ציבור עם טלית ותפילין. חויזעק. וגם 'פרוץ בעריות' שתיכף נדע מה זה בדיוק פסול לעדות. לא סגור אם זה 'רשע' או קטגוריה אחרת, אבל הוא פסול.

טוב, אז זה מה שעשה בית הדין בעניין גז. לקח את אחד העדים, בירר ומצא שהעד לא הקפיד על שמירת נגיעה מנשים, ולכן הוא נחשב 'פרוץ בעריות' ולכן עדותו לא מתקבלת. אם עדותו לא מתקבלת הנישואים לא נערכו בעדים, ולכן אינם תקפים וכאילו לא היו מעולם. ואז לא צריך גט, אפשר להכריז על הנישואים כפסולים, והכלה האומללה מותרת מעגינותה ובא לציון גואל ושלום על ישראל.

כאן יש נושא שאני אפילו לא אתחיל להכנס אליו, שבית הדין שרצה לעשות ביוש לסרבן הגט בסופו של דבר מבייש את העד, וכל הפייסבוק והאתרים של סרוגים וכיפה ופורומים ועניינים כבר יודעים עם מי בדיוק הוא לא שמר נגיעה ואיזה נגיעה הוא לא שמר, ומה נגע בדיוק במה ולמה ומתי ואיזה משקאות שתו במיניבר במלון, וכל זה בפסק דין בענייני משפחה הכי רגישים שאמור להיות חסוי, שעורר פתח לספקולציות פרועות שמאז קזנובה לא היה כאן דון ז'ואן כזה כמו אותו עד אומלל. אז כאן יש בעייה, ואפילו בעייה חמורה, כי הפגיעה בשמו הטוב של העד היא לא רק שבית הדין אומר 'פרוץ בעריות' שזו כבר בעייה, אלא שיש לזה פרשנות על גבי כל הפייסבוק באיזה עריות הוא פרוץ. אבל אני רוצה להמשיך הלאה לעניין הפרוגרמטי. זה שאומרים 'הישמרו לנפשכם לבתי הדין הרבניים' מעכשיו תופס גם לגבי 'אל תתקרבו לשם להתחתן שם' וגם 'אל תתפתו להעיד בשביל חבר'.

אז המשכנו? כי זה טריק יפה ואני אוהב אותו, וזה אשקרה פיתרון לכל סרבני הגט באשר הם. אז מה? דעו לכם, שכל החילונים יכולים להתגרש ככה. כאן קצת רקע.

אישה דתית שעומדת תחת החופה יודעת שעקרונית, מעכשיו עד שהנישואין נגמרים במוות של אחד מבני הזוג או בגט כריתות שניתן בפני בית דין, היא מקיימת יחסי מין רק עם בעלה. הא ותו לא. אישה חילונית פחות יודעת את זה. לא המקרה הרגיל של השכן השרמנטי ובעלי במילואים, אלא שיש המון מקרים שזה לגיטימי לגמרי ואפילו בידיעה ובהסכמה של הבעל – פרידה לקראת גירושים, כשברור שהקשר מת וכל אחד גר במקום אחר ומחכים שבית הדין ירשום את הגט. או אי כושר לטווח ארוך של הבעל, או אפילו שהבעל נעדר. בכל אלו אישה חילונית תקיים יחסי מין עם גבר אחר בעודה נשואה לבעל ואף אחד לא יחשוב שמשהו לא בסדר כאן. מה יוצא מזה? ממזר. וזו בעייה. רב שמשיא זוג כזה בעצם נותן רשיון ליצירת ממזרים.

אז רבני ערים מאוד מודעים לבעייה הזו, וכשהם משיאים זוג חילוני הם דבר ראשון פוסלים את אחד העדים, כך שהנישואים לא יהיו תקפים, וכך אם האישה תעשה את הדבר האיום והנורא שכל החילוניות עושות ושלא היה עובר אפילו במחשבה לבת ישראל צנועה שומרת תורה ומצוות, אז לא יצא מזה ממזר כי הנישואים יהיו פסולים מלכתחילה. מה עושים? בוחרים עד שהוא מראש 'רשע' או חרש או שוטה או קטן, ואם צריך – מאיינים את הנישואים בלי בעיות והעיקר שלא יצא ממזר.

לא מאמינים לי? תאמינו לרב אליהו בקשי דורון. הוא אשקרה רב מאוד משמעותי. היה הראשון לציון זאת אומרת שלבש את הטורבן המצחיק והשמלה, ואם מישהו מפקפק בנאמנותו לרוח ישראל סבא, אז כמו רב אורתודוכסי חשוב באמת יש גם הרשעה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. אז בקשי דורון זה יצא בחרפות וגידופים נגד הנוהל הזה של רבני ערים ויצא במאמר בתחומין שמבקר את הנוהג הזה מכל וכל, וטוען שעדיף אפילו שיהיו לחילונים נישואים אזרחיים ורק לא הדבר הזה, כי זה חילול השם ותרמית וברכה לבטלה, ומה יהיה אם הם יחזרו בתשובה, וכל זה.

אז לא נעמיק. חבר'ה ממילא אתם עושים צחוק מהעבודה ורוב החתונות שלכם פסולות מראש. נכון? תראו את המצב של חתונה אורתודוכסית של בני זוג חילונים. החתן והכלה לא כל כך שמים על מה שקורה שם. הם שם רק בשביל הצ'ק, וכי הדודה ביקשה יפה וכי כולם עושים את זה כך ולא חשבו על משהו אחר. הרב יודע שאיך שהטקס נגמר החתן קופץ על נערת הפרחים והכלה על המלצר של המנות הראשונות, ושישו ושימחו וירבו ממזרים בעולם, וכל מה שהוא עושה עם השבע ברכות וכל זה זה ברכה לבטלה.  והעד? הוא חרש, שוטה, קטן או רשע. למי איכפת מהעד. אז למה אתם מכריחים אותנו לעבור את הדבר המצחיק הזה אני לא מבין, אבל שיהיה.

מה שכן, אם אתם תרחיבו את הנוהג הנחמד הזה שלכם גם לאתם יודעים בנות ישראל צנועות כבודה בת מלך פנימה שומרות תורה ומצוות מקפידות בקלה כבחמורה, אז יהיה להן הרבה יותר קל עם הסרבנות גט הזאת שלפעמים קורה. כי סך הכל זה לא כמו החילוניות שרק שורקים להן ברחוב והן פותחות את הרגלים, נכון, אבל אם יש לנו כאן כלי הלכתי נהדר בשימוש יום יומי אצל רבני ערים שיכול להרוג את כל הנושא של סרבנות גט ככה בלי לחשוב, למה לא להשתמש בו דבר שבשגרה? אם פוסלים עדים בחתונות, למה לא לכולם? למה להפלות לטובה חילוניות רק בגלל שהן בעלות נטייה לשרמוטיות (סלחו לי על הביטויים אבל זה מה שהם חושבים עליכן, לא?) אם אפשר לפסול בדיעבד במאמץ רב, אחרי סאגה משפטית והרבה דמעות, למה לא לפסול מראש ולחתום על צ'ק פתוח לגירושים מראש בכל נישואים?

ובבניין ציון וירושלים ברחמים גדולים ננוחם

 

 

 

מודעות פרסומת

דון מקלין!

אז הייתי בשבת בדון מקלין, ולא ממש הייתי כותב על זה (אני הולך לימבה הופעות ולא מדווח כאן) אלמלא היו נקודות פוליטיות ומילטיות הקשורות בהופעה שיש להאירן.

אז תמיד הייתה לי תדמית של דון מקלין כמין טרובדור כזה אמריקאי של שנות השישים, איזה שריד של ילדי הפרחים, ששר שירי אהבה נוסח ילדי הפרחים כזה עם נוסטלגיה עמוקה לשנות השישים. זה לא משהו שאני ממש יכול להתחבר אליו ולא סוג המוזיקה שאני שומע, אבל בסבבה, אלף פרחים יפרחו והכל כיף ולגיטימי. ככה שקרוסבי סטילס נאש ויאנג שרו את 'וודסטוק' הזוועתי – אנחנו אבק כוכבים, אנחנו מוזהבים והכל סבבה ופרחים, ואני ממש שומע את זה ברדיו ולא מעביר תחנה, אלא רק מקווה שישימו אחרי כן משהו של יאנג לבד נוסח רוקינ' און אין דה פרי וורלד, ככה בשביל לאזן. אז בדיוק ככה דון מקלין, לא מעביר תחנה, לפעמים מתחבר. חשבתי שיהיה נחמד באמפי פארק ברעננה שזה באמת מקום סבבי, וקצת נוסטלגיה לוודסטוק כזה שהייתי בן שנה אבל ברוחי הייתי שם.

לא יכולתי לטעות יותר, ובאמת זה גם פאק רציני בתחקיר כי את המילים של 'אמריקן פאי' כולם מכירים (ואף אחד לא מבין) וזה כבר היה צריך לתת לי רמז שבעידן דונלד טראמפ צריך לבדוק כל דבר פעמיים.

אז תוך דקה משהאיש לועס המסטיק (לא רומנטי דון. תאר לך את וינסנט לועס מסטיק כשהוא מצייר את 'סטארי נייט'? ואצלו זה עוד פחות בעייתי כי לא מציירים עם הפה.) עלה על הבמה, התברר שלפנינו לא נער פרחים רומנטי, אלא זקן קנטרן ונרגן, שכל עולמו קפא בשנייה אחת ב-1959 כשהמטוס של באדי הולי התרסק, ושום דבר לא השתנה בעולמו מאז. 'בעולמו' זה בעולמו הפנימי. בחוץ קרו הרבה דברים בעשור הנוראי שהתחיל אחרי 1959 כמו שנות השישים והוודסטוק הזה והביטלס והסטונס וקנדי, ודילן – השיר הזה פשוט נוטף טינה לדילן – וכל זה, וזה די הרס את עולמו השמרני והמסודר היטב של מקלין, והוא נורא רוצה לחזור לזה. תקראו שוב את המילים של אמריקן פאי. זה לא נוסטלגיה לשנות השישים. זה כתב אישום נגד כל הדור הזה, שבאמת מואשם שם בכל דבר רע עלי אדמות, כולל עבודת השטן, והכל מנקודת ראות של איזה נער בשנות החמישים שרוצה לחזור ליום ההוא שלפני שבאדי הולי מת והוא ראה את החברה שלו רוקדת באולם ההתעמלות עם מישהו אחר.

אז באמת הקשבתם ל'אמריקן פאי'? זה שיר ארוך כאורך הגלות (חצי שעה משעה וחצי הופעה להערכתי) עם אין ספור בתים  ושורות כמו –

"And while Lenin read a book on Marx

The quartet practiced in the park

And we sang dirges in the dark

The day the music died"

תרגום בגוף הסרט – הביטלס התחילו מתי שהוא ב-1961, וזה מאוחר בשנתיים כי העולם שלי נגמר ב-1959. אבל תראו מה יצא מהם, מרקסיסטים כאלה נוראים ואיומים, ועדיף היה להישאר עם באדי הולי. וזה עוד אחד הבתים הטובים והשפויים בכתב האישום השמרני הזה.

באמת לא נראה לי שאף אחד שם לב לקטע הזה בשיר 'אמריקן פאי'. הוא התחיל בשעה וחצי של כל מיני שירים מאלבומים חדשים שלו שאף אחד לא מכיר, והקהל שרובם בשנות החמישים עד שבעים לחייהם לא ממש התלהב, אבל אז הוא נתן גירסה אקסטרה ארוכה ל'אמריקן פאי' וכמו חזון העצמות היבשות כולם קמו והתחילו לרקוד בטירוף והיה מגניב. מגניב זה נורא מתאר את זה, כי זה סלנג שמת מתי שהוא בשנות השמונים המוקדמות, וגם זה ככה עשרים ומשהו שנים אחרי שעולמו של מקלין נסגר בחבטה.

אז באמת הלהקה שלו הכי צעיר שם כבר מגרד את השבעים, וכולם מנגנים את הרוקנ'רול הבסיסי הזה של שנות החמישים נוסח הצלליות, כאילו לא קרה שום דבר בעולם בשישים השנה האחרונות. שזה מאוד לגיטימי וסבבה, אבל גם היה מעצבן ברמות, כי זה כבר לא ברמה של 'נוסטלגיה' אלא ברמה של 'מהפכת נגד שמרנית' ולזה אני פחות מתחבר ועם דון מקלין הסליחה.

אז הוא לא מפסיק לדבר כל ההופעה. יש לו משהו נגד אייר פראנס שעיכבו את הגיטרה שלו, והוא מספר מה הוא אוהב במוזיקה (פופ יהודי של שנות ה-20 והשלושים כמו אירווין ברלין והגרשווינים כשהוא מעורב עם רוקנ'רול של שנות החמישים אללה ירחם) ומציג את הלהקה שלו באריכות. וגם אמר מה הוא אוהב במוסיקה. המוסיקה של היום (זאת אומרת שאחרי פברואר 1959 כשבאדי הולי התרסק) היא כועסת וזועמת ועושה רק רע. התפקיד של המוסיקה זה לעשות טוב לאנשים. לזה כבר אני לא מתחבר כי בסך הכל אני נורא אוהב מוזיקה שנוגעת בי ועושה לי גם טוב אבל גם קצת עצוב או כועס כשצריך. אבל זו הגישה השמרנית. כשחושבים שהכל בסדר וסבבה אגוזים שיישאר רק ככה טפו טפו טפו, אז למה לעשות עצוב? למה למתוח ביקורת?

טוב. אני די מתחבר למקלין בקטע הזה שהוא קצת הזמן עצר לו מלכת כשבאדי הולי מת והבחורה האמריקן פאי שלו ממש רקדה עם מישהו אחר. גם לי יש אשקרה קטע דומה עם הזמן שעצר מלכת ב-1987, אבל מה, אם תשמיעו לי שיר נאמר מ-1988 לא אשמע? ואני נורא פאתטי, אבל לא עשיתי קריירה מלבכות על זה שהבחורה הלכה עם מישהו אחר (ואשקרה לא הייתי בפיק אפ טראק עם פינק קורוניישן, אלא בנבי אל פאקינג עוואדי) אלא המשכתי הלאה ומצאתי את אהבת חיי ואפילו הייתי איתה בהופעה של דון מקלין. האמת שגם דון המשיך הלאה כי סך הכל אחרי כל זה התחתן פעמיים, וגם קצת היכה את אשתו השנייה וחטף הרשעה פלילית לא נעימה, ועכשיו הוא יוצא עם דוגמנית פלייבוי שצעירה ממנו ב-48 שנה, מה שאומר שהדוגמנית שלי היא בת שנתיים, ואני מבקש מהוריה שיחנכו אותה היטב לתורה ולמצוות ולמעשים טובים. אז יש חיים גם אחרי שבגילאי העשרה כל עולמך קורס עליך. באמת! ואם לקחתי רק את הלקח הזה מההופעה אשרי.

והיי! במוצ"ש אני ברינגו. וזה אשקרה הכי ילד פרחים שיש. אולי אכתוב כאן גם על זה.

 

 

 

משפחה בטרנס

טרנסים בנהריה! לא ייאמן. גם אצלנו פשה הנגע. זה כבר לא עניין של תלביבים. ובשל כך, בשל האפיל הד'אהריסטי צפיתי בסרט 'משפחה בטרנס' שזכה בפסטיבל דוקאביב ושודר ב'יס דוקו' אתמול. אז מבחינה ד'אהריסטית הסרט הוא אכזבה רבתי כי נהריה יוצאת בו מה זה מכוערת. הבמאי ניסה לתאר סוג של בורגנות ישראלית די עלובה, וסך הכל נהריה לא כזו, וכדאי שייקח יועץ מקומי (שניים במחיר אחד – אני מכיר אחד כזה שגם יכול לייעץ בענייני מילט, שהסרט מה זה צריך ייעוץ) בעתיד. אז זה סרט סבבה חוץ מזה, ומעכשיו ספוילרים, אבל עם נקודת מילט חשובה שצריך מאוד לשים לב אליה ולשם כך נתכנסנו כאן.

הסרט מספר את הסיפור של גבר ישראלי נהרייני בשם עמית ואשתו גלית שיום אחד הוא מגלה שהיא בעצם אישה. גלית לא ממצמצת לא נרתעת, עוברת איתה את כל התהליך, מתחתנת איתה שוב במעין טקס פרטי של שתי נשים, ואחרי כן גבה ביניהן הר, והן התגרשו. הסרט מסתיים בזה שכל אחת מצאה לעצמה בת זוג חדשה ואוהבת, ואני באמת מפרגן לכל הארבע (כמעט, יש לי השגות מילטיות לגבי עמית, אבל סבלנות תכף נגיע) והכל סבבה.

אז הסרט מדבר על אהבה, ומגדר, ועד כמה החיבור בין בנות זוג הוא פנימי ויכול לשרוד תהפוכות חיצוניות, ו'אני רוצה לחיות איתך עד שאזדקן' בשלבי התהליך לאט לאט הופך ל'נמאס לי מהאישה הזו', וזה הכל נושאים מעניינים גם אם מעט שחוקים, והסרט סוחב בסבבה שעה וחצי מבחינתי די בקטע של הימור מתי יימאס לגלית מכל מה שבעלה / בת זוגה מבשל/ת לה, והיא תפרוס את כנפיה ותעוף משם מה שיותר מהר. כי היא באמת באמת קדושה בשעה הראשונה, ותומכת כמו שאשה או בת זוג צריכה לתמוך, ומקבלת הכל באהבה, ואשקרה אין אנשים כאלה, ואין נשים כאלה, וזה משהו שקצת קשה להחזיק מעמד.

אז איפה המילט? איפשהו לקראת סוף הסרט הן מתגרשות בבית הדין הרבני. הסרט לא היה ממש מדוקדק בקשר לכל התהליך ואנחנו רק שומעים (מישהו שם בטח הקליט עם סלולרי, מצלמה לא נכנסת לשם) את הסוף של הסוף הגט עצמו. אני די סגור שזה היה גט הבזק המהיר ביותר בתולדות עם ישראל מאז חרם דרבנו גרשום, כי טרנס ורבנים אורתודוכסיים זה כמו חומר ואנטי חומר ויכול לצאת רק פיצוץ, ובטח לא העבירו אותן את כל הגיהינום של תנסו שלום בית ותחזרו לכאן עוד חצי שנה שזוגות רגילים זוכים לו. אבל מה, באיזה שהוא שלב הרבנים מבקשים מעמית לקרוא את הנוסח של הגט בשביל לשחרר את גלית, ועמית מסרבת בטענה שהיא אישה וגט נותן גבר. בשנייה הזו איבדתי כל סימפטיה לגברת, שלמעשה הייתה מוכנה להפוך את האישה שלה הייתה נשואה כדת משה וישראל לעגונה, ובלבד שלא תצטרך לעבור טקס שמשפיל אותה לטענתה. היי, עמית, את חושבת שסתם חילונים נהנים בסבבה להגיע לשם ולהגיד את הטקסטים האיומים האלה? צריך להיות טרנס בשביל לחוש אומלל ומושפל בנסיבות האלה? וזה ששלושה דיינים נכנסים לך מתחת לשמלה ובודקים מה קורה שם בדיוק זה בסדר?

טוב, בסוף אחרי כמה דקות של שכנועים וטיעונים עמית מתרצה, ואומרת את הטקסט המשפיל, ואז הרבנים חותמים את הגט והכל סבבה, אבל זה היה יכול להיות טוויסט נהדר איך הסרט הופך מסרט על אהבה וקבלה לסרט על סרבנות גט. אבל זה לא קרה וזה רק חמש דקות מהסרט וזה זכה בדוקאביב, אבל יש לקחים.

אז ככה – נכנסת דרך הרבנות בנקודת הכניסה, כל מה שקורה אחרי כן הוא באחריותך. נכון, לא חשבת שתהפכי לאישה באיזה שלב, אבל נתת צ'ק פתוח לאנשים האלה לשלוט בחיי המין שלך, ואין לך שום הצדקה לא לפרוע אותו, במיוחד כשמדובר בחירות של האישה שלצידך. מי שאומר 'הרי את מקודשת' צריך לקחת בחשבון שיצטרך לומר 'הרי את מותרת לכל אדם'. וצריך להגיד את זה בלי תנאי ובלי עניינים. ובלי 'אני אישה' ובלי 'לא בא לי' ובלי 'היא לקחה לי את הרשיון אז אני לא יכול לראות את הילדים'. כי אם הדת נותנת לך את המפתחות לכלא, את חייבת לפתוח אותן לאישה שאהבת אפילו אם כבר פחות אוהבת, מיד עם ההזדמנות הראשונה.

ובאמת, אם הייתי צריך לחשוב על הוכחה חד משמעית שלזוג חילוני אין מה לחפש בנישואים דתיים מראש, אז הסצינה הזו היא קלאסית. ילדים! אל תתקרבו לרבנות. באמת! תראו מה קורה בסוף.

ש' צפתה בסרט מאוד מודאגת לידי, ומהיכרות אותה, שהיא האדם הכי אוהב והכי מקבל אבל יש גבול לכל תעלול, מצאתי לנכון להרגיע אותה שהסיסג'נדר ההטרוסקסואלי השמרן כאם מנזר פרוסית לו נישאה לא עומד לעבור שום תהליך דומה בקרוב. ועם כל זאת אני עושה עכשיו את המעבר מהחיים על פי הציווי הקטגורי הקנטיאני לחיים כאוברמנש ניטשיאני, שזה חלק ממשבר גיל החמישים, והתוצאות של זה יכולות להיות דרמטיות לא פחות. אם כי גם זה יכול להישאר בתיאוריה ולא לצאת לפועל אם אמצא את הזמן והכוח לתקן את הרדיו באוטו ולהפסיק לשמוע פודקסטים.

 

לשירותו של הקורא בצלאל סמוטריץ

אני לא קורא ממש נלהב של 'מקור ראשון' אבל כשהוא מתריע על סכנה ממשית, בימים אלו של האיום האיראני והחמאסי וכל הקמים עלינו לכלותנו אני לוקח ברצינות. אז אתמול למשל העיתון הביא את דבריו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שטען ש"צה"ל מאפשר בשנים האחרונות כניסה של השקפות פוסט מודרניות שמנסות לפגוע בתא המשפחתי". אז העניין עצמו של גיוס נשים ולהט"בים לצה"ל הוא טריוויאלי מכדי שאתעסק בו, בין היתר משום שלהערכתי 99% מהציבור, כולל המערכת הצבאית עצמה קרובים יותר לדעתי בעניין מאשר לדעתו של סמוטריץ'. אני רק רוצה לדבר קצת על פוסט מודרניזם, ואולי סמוטריץ' קצת יימנע מלהכניס את המושג הטעון הזה לשיח (מושג פוסט מודרניסטי לעילא ולעילא) הסמוטריצ'אי מעתה ואילך.

אז ככה. אני נורא אוהב להאזין לרדיו, וסך הכל אנחנו, הפוסט מודרניסטים די שק חבטות שם כל אראל סגל ועירית לינור חובטים בנו בוקר וערב. וסך הכל יש איזה אי הבנה בסיסית מה זה בדיוק ולמה זה, ואני ממש ממש חושש שאי ההבנה הזו חילחלה עד למר סמוטריץ' ואף תמשיך ממנו והלאה, וצריך לעצור את זה כאן. אז אני לא יודע למשל לגבי סגל, ועירית לינור שעל אף שהאקדמיה היא שק חבטות שלה נושאת בגאון תואר שלם במדעי הרוח, אבל אני בטוח שלסמוטריץ' אין מושג מהו פוסט מודרניזם. זאת מן הסיבה הפשוטה שהוא בוגר כמעט תואר שני במשפטים (הוויקיפדיה מגדירה את זה 'היה סטודנט מצטיין בלימודי תואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים אותם לא השלים') ואלו נוטים להתעניין פחות בפוסט מודרניזם. למעשה פילוסופיה זה דבר די רחוק מהם. אני חושב שהם יודעים משהו על רולס בהקשרים של תורת הזכויות, ואולי באיזה הקשר מישהו דיבר על משל המערה של אפלטון, אבל בדרך כלל זהו, כי קצת קשה לבסס טיעון על התאמה לסדר דין מקוצר של תביעה בסכום קצוב על הציווי הקטגורי של קאנט, ותאמינו לי שניסיתי. בקיצור, עוד לא מצאתי כמעט בוגר תואר שני במשפטים שיכול להסתכל על בודריאר ובודין נואר ולומר מי מהם הוא נקניק דם ומי פילוסוף פוסט מודרני.

אז מה זה בעצם פוסט מודרניזם? אז האמת היא שנמאס לי מרדיו. באמת. מאז שהרגו את 88 אין לי מה לשמוע במוזיקה, וכל האקטואליה הזו פשוט טוחנים את המוח ומעצבנים, אז התחלתי לשמוע פודקסטים. אז אני באמת יש לי פי אייץ' די שזה דוקטור בפילוסופיה, ומי שקורא כאן יודע שידי רבה בפוסט מודרניזם, ויש לי בבית ספר עם חתימה באמת של ז'יז'ק, ואם מישהו חשף את הרשע העומד מאחורי הסימולקרה הזדונית זה אני, אז אני לא ממש צריך פודקסט בשביל לדעת מה זה פוסט מודרניזם, ובכל אופן נתקלתי בהגדרה נורא מוצלחת בפודקסט שנקרא פילוסופייז דיס. מייד אחרי שתסיימו לקרוא את הפוסט הזה תלכו לשם, ויש שם 118 הרצאות (חלק יותר וחלק פחות מוצלחות. אני לא רואה עין בעין עם הבחור בכל הנושאים, ויש לנו ויכוח משמעותי בעניין האפיסטמולוגיה) והרצאה 118 מתעסקת עם פוסט מודרניזם ויש שם הגדרה די חמודה שמסבירה מה זה כך שאפילו סמוטריץ' יבין.

אז ככה, בגדול. יש לנו את התקופה הקדם מודרנית, התקופה המודרנית והתקופה הפוסט מודרנית. זה למעשה מה שמשתמע מעצם המושג 'פוסט מודרניזם'. מה זה מודרניזם? בגדול זה ה'נאורות'. לא זו של אהרון ברק, זו של קאנט. הוא כתב ספר שלם 'הנאורות מהי' שנעזוב אותו כרגע כי הוא נורא מסובך עם כל ההבחנה בין התבונה הפרטית והתבונה הציבורית, וגם כי עזמי בשארה תרגם אותו לעברית ומה אנחנו חיזבאללה? אז למי שבמתח ולא רוצה לקרוא את קאנט בתרגום של בשארה אפשר להגיד שבסך הכל כל הנאורות המודרנית הזאת זה הרעיון שאם עד נאמר 1793 כשלואי ה-16 איבד את ראשו, מישהו שיותר חכם או חשוב ממך היה אומר לך מה לעשות ומה לחשוב – כומר, מלך, אלוהים, אז מעכשיו אתה משוחרר ונאור. אתה מסיק את המסקנות על העולם בעצמך תוך חשיבה חופשית אוטונומית, ומנסה בתהליך של התבוננות עצמית מתמדת להגיע למסקנות תבוניות ואובייקטיביות, שלא תלויות בהנחת היסוד של קיומו של אל, או הסדר הפיאודלי שצריך להיות אחרת הכל יתמוטט, או שהמלך במשהו יותר טוב ממך. יש ימבה בעיות עם הנאורות הזאת, כמו שכולנו יודעים, אבל זה הרעיון שפחות או יותר הוליך את האנושות קדימה מהמאה ה-17 כשאנשים התחילו לחשוב בצורה הזו, ועד הצרפתים האיומים האלה של המאה ה-20 שהמציאו את הפוסט מודרניזם שסמוטריץ' כל כך אוהב לשנוא.

אז מה הם בדיוק המציאו? הם אומרים שהחשיבה החופשית האוטונומית והאובייקטיבית למעשה מכניסה את כל הדעות הקדומות והמוסכמות החברתיות שהיו לך מקודם, ונותנות להם את התפקיד שהיה לאלוהים, לכומר ולמלך בחשיבה הקדם מודרנית. איך זה עובד?

נאמר שמישהי הולכת לרופאה. אם היא מודרניסטית היא מאמינה שהרופאה קיבלה הכשרה על בסיס השיטה המדעית של ניסוי וטעייה (שזהו סימן ההיכר המובהק של המודרניזם) ובכוח תבונתה הרופאה הגיעה להבנה אובייקטיבית של הגוף שלה שתאפשר לה לבדוק את אותה אישה, למצוא מה לא בסדר איתה, ולרפא אותה אם אפשר. אם היא פוסט מודרניסטית (נאמר שמדובר בלא יודע, ג'ודית באטלר או מישהי כזו) היא מאמינה שהרופאה מביאה לחדר את כל הדעות הקדומות והנטאים שיש לה, שהרפואה שלה לא שונה ממש מהממבו ג'מבו של רופא האליל השבטי, ובאמת אם יצא שאת אישה או שחור או משהו כזה תקבלי טיפול שונה ופחות טוב , ושהסיבה שאת עושה מה שהרופאה אומרת זה לא בגלל שהתלידומיד יסדר לך את כאבי הראש האלה שיש בהריון, אלא בגלל שהיא לובשת חלוק לבן ומחזיקה סטטוסקופ, ואת מותנית מילדות להאמין למי שנראה ככה.

אז זו הצגה קצת מאוד פשטנית של נושא נורא נורא נורא נורא סבוך, שאפילו גדי טאוב כתב עליו ספר, אבל אני חושב שגם טאוב לא יתווכח איתי שאם רוצים לסכם פוסט מודרניזם בפיסקה אז זו פיסקה טובה כמו כל פיסקה אחרת. אז עכשיו בואו נבדוק אם סמוטריץ' הוא מודרניסט או פוסט מודרניסט.

אז הוא יוצא כאן נגד הצורה הליברלית של פמיניזם (שפמיניסטיות פוסט מודרניסטיות, כמוני, נורא לא אוהבות) שאומרת שהדרך של האישה לשוויון מלא אומרת שצריך לתת לה אפשרות לעשות כל תפקיד שגבר עושה – גם, ואולי בחברה המיליטריסטית שלנו שהצבא הוא כרטיס כניסה חשוב, במיוחד בצבא. והוא גם נגד זכויות להט"ב. אז אין ספק שהפמיניזם הליברלי הזה, בגירסתו הצה"לית האליס מילרית היא רעיון מודרניסטי, ובאמת השורשים שלו עמוקים בעידן הנאורות ובפילוסופיות כמו אולימפ דה גוז', מרי וולסטונקרפט והרייט מיל שנאורות ומודרניזם זה השם השני שלהם. זכויות להט"ב זה קצת יותר חדיש, אבל גם רעיון מודרני לעילא ולעילא, ונובע מאותו זרם מחשבה עצמו. אז הוא לא ממש בעניין של נאורות ומודרניזם. נראה לי שעל זה אין ויכוח של ממש גם לא איתו.

אז סמוטריץ' יוצא נגד כל זה הפמיניזם והלהט"ב ועניינים כאלה. הוא לא יוצא נגד זה באופן קדם מודרני, למרות שהוא די נטוע שם. הוא לא אומר 'אלוהים אמר' או 'המלך אמר' או אפילו 'הרב אמר', כי בציבוריות הישראלית של היום, שהיא ככה במאה ה-21, הטיעון הזה לא מחזיק מים ומי שידבר כך לא ייבחר לכנסת. הוא אומר דבר יותר מורכב – מי אתם עם הנאורות שלכם שתגידו לי מה לעשות? הנאורות הזו מביאה איתה את כל הדעות הקדומות וההטיות שלכם, ואתם יודעים מה? הן לא יותר טובות משלי. אז גם לי יש אמירה, ואני חושב שאישה לא צריכה להיות מפקדת טייסת, ושצה"ל לא צריך לאפשר לאנשי אירגון חוש"ן להעביר תכנים הומוסקסואלים, ובואו תסבירו לי למה זה יותר טוב מהדעה שלכם, ולמה הדעה המודרנית שהגעתם אליה תוך שימוש בתבונה לוקה בפחות הטיות ודעות קדומות מהדעה שלי שהגעתי אליה תוך קריאה בספר ויקרא.

וזה, רבותי, פוסט מודרניזם.

אז בצלאל, תראה. אני התייחסתי לעצמי בפוסט הזה כפוסט מודרניסט. ובמובנים מסויימים אני כזה. זה עניין הרבה יותר סבוך ממה שכתבתי כאן, ויש הנחות בסיס של החשיבה הזו שאני לא מקבל. אבל יש גם כמה שכן, ומאוד השתעשעתי בכתיבה פוסט מודרנית, במיוחד בתזה לתואר השני ששם היה לי מנחה נורא כיפי שריסן אותי פחות מהמשמעת המודרנית הקשוחה שהשיתה עלי פ' בדוקטורט, ובאמת אני לא בעניין של להיות באותה קטגוריה איתך בשום דבר, אבל דיוק צריך להיות. ובפעם הבאה שאתה מנסה להגיד משהו פוסט מודרני, אל תרד על הפוסט מודרניסטים, למרות שזה בדיוק הדבר הפוסט מודרני לעשות.

 

 

מהגיגיו של נתין

יום אפריל צח וצונן, השעונים מצלצלים שש עשרה.

בדרכי ממשרדי לפגישה עם לקוח מחוץ למשרד, פתחתי את הרדיו, והנה הודעה. ראש הממשלה נתניהו יישא נאום מיוחד לאומה, בשפה האנגלית השגורה היטב על פיו, בשעה שמונה. הקבינט התכנס לישיבה שלא מן המניין, ואפילו לא המתינו לשובו של שר הביטחון לשובו מחו"ל. עד כדי כך חשוב היה הדבר. המילה 'איראן' הייתה על פי כל. כנראה רמז ראש ממשלתנו מהו תוכן נאומו. הפרשנים שבו והזכירו כי באותו הלילה הסלים הסכסוך כאשר גורמים עלומי שם (המכונים 'על פי מקורות זרים') הפציצו בסיס בסוריה, ושמונה עשר איראנים נהרגו.

מיני מחשבות עלו בראשי. המחשבה הראשונה הייתה על בתי המשרתת בצבא. אמנם בתפקיד שאינו קרבי, ובכל זאת, חיילת בצבא הגנה לישראל, בבסיס מרכזי העלול חס וחלילה להיות מטווח בידי האויב האיראני האכזר. אחייני זה עתה התגייס. גם אני עלול ללבוש את המדים. לא שאני חושש לגורלי, חלילה. משזקנתי ושבתי, איני משרת עוד בתפקיד התותחן בו שירתתי בעבר, אלא שנמצא לי תפקיד הדורש פחות סיכון ופחות מאמץ ובחיל משאבי האנוש דווקא, אך עדיין, נראה שאאלץ לעזוב את משפחתי לזמן ארוך ולשרת את מולדתי בתפקידי זה שאינו מן הנעימים כלל ועיקר. ואשתי ובני הנמצאים בטווח הרקטות מלבנון ומסוריה, מה יהא עליהם? ואבי ואמי? ויישובי האהוב אשחר? ועירי האהובה עפולה? ועירי האהובה סח'נין? וככל שהתקרבה השעה שמונה, כך גדלה החרדה. מה יהא בסופנו? הפרשנים שמילאו את כל תחנות הטלוויזיה והרדיו רק הוסיפו לחששותי. והמתח עלה וגבר ככל שהתקרבה השעה שמונה בערב.

והנה הגיעה השעה שמונה. וצפיתי בטלוויזיה. אנחת רווחה גדולה נבעה מקרבי. נחשף הארכיון החושף את כל מזימות האויב! וראש הממשלה ידבר באנגלית כדי להבהיר היטב לגויים שאינם דוברים עברית עד כמה אכזר, שקרן ורמאי הוא האויב האיראני! נושענו! ניצלנו! לא תהיה מלחמה. גאונותו האסטרטגית של ראש ממשלתנו מבטיחה זאת. ואיזו מצגת! ראש ממשלתנו אינו מסתפק בנאום. בהבאת הדברים באופן מילולי. באופן דרמטי הביא עמו שני ארונות מלאים במסמכים המפלילים, המרשיעים, עטף אותם בצבע שחור, ובתנועה חדה ונמרצת הסיר מהם את המסך, כשם שהסיר משקרי האיראני המתועב. נשאתי עיני אל קלסתר-פניו שעל המסך. חמישים שנה ארך הדבר עד שלמדתי לדעת מה טיבו של החיוך המסותר מתחת לשפתיים המצולקות בצלקת קטנה. הו, אי הבנה אכזרית, בלתי-נחוצה! הו, בן סורר ומורה שגזר על עצמו גלות מן הלב האוהב! שתי דמעות מהולות בעראק גולשות משני עברי חוטמי. אבל הכל כשורה, הכל כשורה, אין עוד מאבק. סוף סוף ניצחתי את עצמי. אוהב אני את בנימין נתניהו.

וקצת מהמקור (תרגמתי בעצמי מאנגלית כי תרגומה המופתי של אריוך אינו תחת ידי) –

וינסטון הקשיב לטלסקרין. כרגע המכשיר שידר רק מוסיקה אך תמיד הייתה האפשרות שבכל רגע יהיה מבזק מיוחד ממיניסטריון האמת. החדשות מחזית אפריקה היו מטרידות מאוד. הוא הוטרד מכך כל היום, בהפוגות. צבא אירואסיאני (אוקיאניה הייתה במלחמה עם איראסיה. אוקיאניה תמיד הייתה במלחמה עם איראסיה) נע דרומה במהירות מפחידה. מבזק מחצית היום לא הזכיר איזור מסויים, אך הייתה אפשרות שכבר פיה של קונגו הפך לשדה קרב. ברזאוויל וליאופודלוויל היו בסכנה. לא היה צורך להסתכל במפה כדי להבין את פירוש הדבר. זו לא הייתה רק שאלה של אובדן מרכז אפריקה. לראשונה במלחמה כולה, הטריטוריה של אוקיאניה עצמה הייתה מאויימת…

תרועת חצוצרה נרגשת פילחה את האוויר. היה זה המבזק! כשהקדימה תרועת חצוצרה את החדשות הדבר תמיד בישר על ניצחון. סוג של רעד חשמלי עבר דרך בית הקפה. אפילו המלצרים זקפו את אזניהם.

תרועת הניצחון יצרה רעש אדיר. הקול המשולהב עלה מהטלסקרין, אך בתחילה כמעט נבלע בקול התרועות מבחוץ. החדשות שטפו את הרחובות כמו קסם. הוא יכול היה לשמוע מספיק ממה שעלה מן הטלסקרין כדי להבין שהכל אירע כשם שחזה, שארמדה אדירה נאספה בסתר והכתה בפתאומיות באגפו של האוייב, החץ הלבן קורע את זנבו של החץ השחור. הבזקים של אמירות מלאות ניצחון דחפו עצמן דרך ההמולה – "תמרון אסטרטגי מזהיר, תיאום מושלם, מפלה מוחצת, חצי מיליון שבויים, דמורליזציה מלאה, שליטה בכל אפריקה, מביא את המלחמה במרחק ניתן למדידה מסופה, ניצחון. הניצחון הגדול ביותר בכל תולדות האנושות. ניצחון, ניצחון, ניצחון!"

מתחת לשולחן רעדו רגליו של ויסטון. הוא לא קם מכסאו אך במוחו הוא רץ, מהר, עם ההמונים המריעים בחוץ, מריע איתם עד שיתחרש. הוא הביט שוב על דיוקנו של האח הגדול. הענק שניצח את העולם! הסלע שנגדו התנפצו ההמונים של אסיה! הוא חשב איך רק עשר דקות לפני כן, כן, רק עשר דקות, עדיין היה ספק בלבו כשתהה האם יהיו החדשות  מן החזית של נצחון או של תבוסה. היה זה יותר מצבא איראסיה שהושמד! הרבה מאוד השתנה בקרבו מאז אותו יום במיניסטריון האהבה, אך ההחלמה המלאה, הבלתי הפיכה, טרם אירעה, עד לרגע זה…

 

T

DNA

החלטתי לעבור בדיקת די.אנ.איי לזיהוי השורשים שלי. כבר מזמן רציתי לעבור את הבדיקה הזו, אבל התקמצנתי קצת על הכסף. לפני כמה זמן היה לי יומולדת וביקשתי את זה מש' כמתנה. מצאנו את החברה הכי טובה שעושה את זה, ודי בזול – 79$. שולחים להם מייל, מקבלים מין מקלון כזה ומבחנה, משפשפים בלחי הפנימית, שוברים את המקלון לתוך המבחנה ושולחים לחו"ל. שם החברה בודקת ומשווה לדי אנ איי של אנשים אחרים, ויכולים להגיד את ההרכב האתני. הם גם יכולים להגיד לך איפה חיו האבות  שלך בתקופת האבן.

רוב הסיכויים שאני יהודי אשכנזי, כי סך הכל אני כנראה יהודי אשכנזי. יש מוצא כזה שהבדיקה יכולה לאתר. בת דודה שלי מדרגה שלישית עשתה את הבדיקה ויצא לה 87% יהודיה אשכנזית. אבל נכנסו שם דברים מעניינים אחרים כמו 4% אירים וסקוטים. לך תדע. אני שואל את עצמי מאין השיער הבלונדיני, ומאין עצמות הלחיים הגבוהות ומבנה הפנים הפחוס. התשובה לוקחת אותי לדרום קווקז, וכך גם כמה רמזים אפלים ועמוקים במשפחה שלי.

המשפחה של אבא שלי מתועדת ארבעה חמישה דורות אחורה, לא יותר. אני כבר שנים מחפש את הפריצה ולא מוצא. כמו שתיכף תראו, הם צצו איפשהוא באמצע המאה ה-19 בחבל ווהלין שזה היום מערב אוקראינה, אבל אין לי מושג איפה הם היו קודם.

אמא שלי ממשפחה רבנית שמתועדת לא רע עד אדם הראשון, באמת! אני יכול לעבור על הרשימות (מאות עמודים של שמות תאריכים ושושלות. כתבתי בעצמי אחרי מחקר של כמה עשרות שנים.) ולדעת בדיוק איפה נגמרת ההיסטוריה ומתחילה המיתולוגיה. אבל ההיסטוריה לוקחת אותי בין 600 ל-1000 שנה אחורה, וכולם שם יהודים אשכנזים. אבל מה – אני יכול לפרוץ את המחסום של המיתולוגיה בבדיקת ה-די אן איי, ויותר מזה, אני לא רוצה לפגום בחסידותן של אמות אמהותי, אבל גם לקוזק האקראי היה מה להגיד, אם לא לפריץ השרמנטי. בנאדם הוא בנאדם גם אם הוא חלק משושלת רבנית. שיזרוק את האבן הראשונה מי שלא חטא וכו. אז הניחוש הוא שלמרות שהרקורד ההיסטורי אומר 'גליציה' הדי אן איי ילך דרום מזרחה משם.

אז ככה – אני לוקח עכשיו ומספר על כל אחד מ-16 הזוגות (פחות. נישואי קרובים. אמור להיות 16 יש 15) של האנשים שהם ההורים של סבא או סבתא של סבא או סבתא שלי. תראו שכולם מסתובבים באותם מקומות, ואמורים להגיע מאותם המקומות. רובם חיו באמצע המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20 במזרח אירופה ובארץ ישראל. עוד כמה שבועות אני אפרסם כאן את התוצאות (גם אם יוצא שם משהו נורא מוזר כמו דם אפריקאי או יליד אמריקאי. לא סביר אבל לך תדע) ותראו את ההבדל בין ההיסטוריה למיתוס, וכמה מאבותי גידלו ילדים שאביהם האמיתי הוא קוזק שובב או פריץ מאוהב. זה יהיה נורא מוסדר – גברים בשמאל, נשים בימין. נתחיל –

  1. אברהם צבי סגל ופערל סגל. אברהם צבי סגל נולד ברומניה ב-1826 ועלה לטבריה אחרי 1837 והיה שם הרב הראשי במשך שנים רבות עד מותו ב-1895. זה לוקח אותי לגן יהודי אשכנזי, או משהו מרכז אירופי או בלקני.
  2. לא ידוע, הורי אשת בנו של אברהם צבי סגל. מניח שהמדובר באשכנזים שגרים בטבריה. כאן יש סימן שאלה שגם יכול להשאיר תוצאות על הבדיקה שלי.
  3. ישעיה ושרה חומסטוצ'י – ישעיה נולד במינסק ועלה לירושלים בערך ב-1900. לא ברור מה זה חומסטוצ'י ואני מנחש שמדובר בעיוות של זאמושץ', עיר בפולין. יש גם כמה עיירות בבלארוס בשם דומה. המדובר בביטוי רוסי שמשמעותו 'מאחורי הגשר'. החומסטוצ'ים לוקחים אותי ליהודי אשכנזי, או משהו רוסי סלאבי מזרחי עמוק.
  4. אריה לייב ומריאשה היימן – חיו באמצע המאה -ה-19 בעיירה וישינייבה בבלארוס. עלו לארץ בערך ב-1910. גם כאן אנו מגיעים ליהודי אשכנזי או משהו רוסי סלאבי, למרות שהיימן פחות רוסי מחומסטוצ'י.
  5. אסתר רחל ואהרון ברנדווין אדמו"ר מפעלשטין. נולדו באמצע המאה ה-19 באיזור גליציה בעיירה הקדושה סטרעטין. עלו לארץ 1873. כאן גן יהודי אשכנזי מרכז אירופי, אך תיתכנה הפתעות.
  6. שמואל שמלקא ושיינא עלקע הורוביץ – הורוביצים ממרכז אירופה, בני שושלת הורוביץ הידועה. שניהם נולדו באמצע המאה ה-19 בירושלים. שמואל שמלקא הוא נכד של אחד, אדמו"ר ממגרוב שהגיע מפולין או גליציה מתי שהוא בתחילת המאה ה-19. שיינא עלקא היא צאצא של בית בידרמן אדמור מלעלוב והיהודי הקדוש מפשיסחא. דם מרכז אירופי טיפוסי, כאן אנחנו על בסיס יהודי אשכנזי מוצק, אבל בואו נראה.
  7. אברהם מצפת ברנדויין וחנה ברנדווין. שניהם נולדו בצפת באמצע המאה ה-19. הברנדווינים כידוע מגיעים מסטרעטין. חנה היא במקור וייסבלום, שזה ליז'נסק. שוב – גליציה.

כאן למעשה גמרנו את צד ימין של אמא שלי. שמתם לב לזה שיש שבעה זוגות ולא שמונה? יש כאן סיפור קצת סבוך של נישואי קרובים בין ההורוביצים והברנדווינים שהם סוג של אותה משפחה שבני דודים ודודנים מתחתנים זה עם זה. אני אוכל את זה עד היום בגנים – אני נשא CF.

נעבור לאבא שלי – יותר אלמונים אבל פחות מתחתנים זה עם זה.

8. פלדגרים – מגיעים לשומסק באיזור ווהלין מתי שהוא באמצע המאה ה-19. פלדגר או פלדר הוא שם עם צלצול גרמני. מריח מפולין ומזרח אירופה.

9. בזניק – המחותנים של פלדגר. אין לי מושג מאיפה השם הזה ומה קרה איתם. אני יכול לנחש שהמדובר ביהודים אשכנזים מפולין. קצת חור שחור  ומקור להפתעות.

10. לרנר – שומסקאים נחמדים. שומסק היא באזור ווהלין – שוב שם אשכנזי עם צלצול גרמני. גנים יהודים אשכנזיים מוצקים.

11. לא ידוע – הורי סבתא של סבתי רחל. מנחש אשכנזים בפולין. בפועל הכל יכול לקרות והחיים לוקחים למקומות בלתי צפויים.

12 אוני – זה שם המשפחה שלי מהשושלת הזכרית דרך אבי, סבי, אביו וכו'. אבי עוד נשא את השם הזה ועברת ל'אמיר'. מה זה אוני? מאיפה זה בא? ניחוש אחד הוא העיר אונא בגליציה. ניחוש פרוע יותר – מחוז אוני בגרוזיה. החבר'ה מגיעים לאזור העיירה ורבה בחבל ווהלין בסוף המאה ה-19 ולא ברור מה קרה שם לפני כן. אם יש מקום שממנו צפויות הפתעות זה שם, ואני אופטימי.

13. לא ידוע – המחותנים של אוני. אשכנזים פולנים? גרוזינים? לך תדע.

14. סטווניצר – הסטווניצרים היו העשירים יותר בוורבה. הגביר של העיירה. מנחש שהסטווניצרים אשכנזים מווהלין. בת דודתי הרחוקה שעשתה את המבחן ויצא לה 87% אשכנזיה קשורה אלי דרך משפחה זו. מכאן לא צפויה הפתעה, אלא אם כן הדם האירי שלה לא נרכש בעשרות השנים שהמשפחה שלה בארצות הברית, אלא הגיע בדרכים לא דרכים למזרח אירופה.

15. לא ידוע – המחותנים של סטווניצר. נו, עם מי יתחתן אשכנזי עשיר? נראה לי שעם אשכנזיה עשירה. אבל עדיין, חור שחור במחקר הגנאלוגי שלי ופתח מטורף להפתעות.

.מבטיח לעדכן כשתגענה התוצאות. מקווה שיגיעו לפני פסח כדי שאהיה פטור מהגפילטע פיש. אם אצא מרוקאי בכלל חגיגה בפעם הראשונה מימונה אצלי עם התרבוש והגלבייה, ומופלטה אמיתית שאכין בעצמי כי הגנטיקה לא משקרת. תרבחו ותסעדו.

 

 

 

מעשה נורא בהרב הצדיק, לוקח השוחד מארץ הקודש, והאונייה שחישבה להישבר

יש מקומות נידחים ונחשלים שבהם אם אדם מודח מתפקידו בחרפה, נשפט ונדון לאי אלו שנות מאסר על עבירה שעיקרה טוהר המידות, הבנאדם הזה מבלה את זמנו בלהסתתר ולהתבייש, ולא לכתוב ספרים, להטיף מוסר לכל העולם ולתכנן קאם בק. יש מקומות עוד יותר נידחים ועוד יותר נחשלים, למשל יפן בתקופת השוגונות של טוקוגאווה, שבה כשמסתבר שהיה מיקח טעות ולראש השרים נבחר מושחת כושל ולוקח שוחד סדרתי, מזמינים אותו לקיסר, והקיסר אומר לו איזה הייקו, נאמר "פריחת הדובדבן, צפרדעים ירוקות, הרואה אתה את האביב המבושש לבוא?" ואז הוא מסיק בעצמו מסקנות ומסתגר בחדר קטן עם משרת אישי ושתי חרבות. אבל אלו חברות נחשלות. אצלנו לוקח השוחד שהודח מתפקידו בחרפה דווקא כותב ספר, זוכה לקמפיין מהחלומות עם ראיונות מלטפים נון סטופ בעיתונות וברדיו, ומטיף מוסר לכל העולם ואישתו. אז זה קצת עצבן אותי כי המדובר באדם ששלח אי אלו לוחמים אל מותם בשביל תמונת ניצחון בסלוקי, וכשאני שומע 'סלוקי' הכל נהיה אדום ואני ממש אבל ממש לא מעניין אותי שהוא ביקש לשטוף כלים בכלא ולא נתנו לו. אבל מה יש הסיפור עם האונייה, וזה כבר דורש התייחסות.

אז מסתבר שבמלחמת לבנון השנייה, יום אחד בשישי בערב אלי ישי מגיע בהיסטריה לאולמרט ומספר לו שהמקובל שהוא מתייעץ איתו אמר שספינה של צה"ל עומדת להיפגע. אולמרט שהוא כידוע רציונליסט, כמוהו כדקארט ממש, ממלא מקומו של סטיבן הוקינג עלי אדמות לאחר פטירתו של זה, נפנף את אלי ישי עם סיפורי הבאבות שלו. ומה עושים החיזבאללה עוד באותו הערב? יורים טיל סיני, מורידים את אח"י חנית, והורגים לנו ארבעה לוחמי חיל הים! מה גדלו מעשיך יה מאוד רבו נפלאותיך. לו רק היה נשמע אותו מושחת לדבר האל שירד אליו ממש מפי הגבורה מאלי ישי והמקובל האלמוני!

אז ככה. יש עכשיו ארבע משפחות שכבר פחות כואב (אף פעם לא מפסיק לכאוב, אבל אחרי שתים עשרה שנה כואב קצת פחות) שחטפו הבוקר סטירה שלא הגיעה להן. אבל הכל כשר כדי למכור את הספר ואת העיתון ולקבל רייטינג לערוץ. אבל אף אחד לא האשים את אולמרט אף פעם שהוא לא בן זונה ציני שימכור את הסבתא שלו בשביל שקל, נכון?

והמקובל? זה שנותן התראה על הספינה זה סבבה. אבל הטריק לא יכול היה לעבוד שבועיים קודם, להגיד שהולכים לחטוף לנו חיילים בהר דוב, ולמנוע את כל המלחמה הזו מהתחלה? כנראה שזה קצת פחות עובד. אולי אלוהים ככה עוזר רק בקטנה. אולי כמו הרב סדן שמדבר על השואה הוא התעצבן עלי שאני רפורמי והחליט שהוא נותן רק ככה עזרה בצמצום. לך תדע?

אז? אז ככה. קבלה זה משהו נורא נורא נורא עמוק, ומי שממש מבין בזה הוא בנאדם ממש איכותי וכל זה, אבל ניסים ברמה הזאת של 'היום תטבע אוניה' אין ולא יהיו. לא צריך להיות רציונליסט בשביל להבין את זה. מספיק להיות יהודי ברמה הכי בסיסית של היהדות שמבחינה בין עבודת האל לעבודת אלילים, ואומרת כל מיני דברים שלא נעים ממש לחזור עליהם בהקשר של המקובל הנורא מקובל הזה על נבואה ועל שוטים. בסך הכל למה המקובל הזה לא עושה מכה ככה בווינר? היום יש לנו זלצבורג נגד אוסטריה וינה, שצריך נורא להבין בכדורגל אוסטרי בשביל זה וכל יחס ההימורים נגד וינה ובעד זלצבורג. אז המקובל ככה יכול לקבל הצצה אל המשחק (ואולי גם לעשות ככה שזלצבורג תפסיד) ולעשות את המכה של החיים שלו? למה לא? מסתפק במועט? לחם צר ומים לחץ? סבבה. ואולמרט? לא יכול היה לסגור עם המקובל הזה איזה עיסקה באחוזים על הטוטו ולחסוך את כל השוחד והבלגן וההולילנד? כנראה שזה קצת פחות בטוח ממעטפות עם דולרים.

מה בכל אופן קרה פה? מה שקורה הרבה. ככה יש מלחמה ובמלחמה קורים כל מיני דברים. בים ביבשה ובאוויר. הימור די בטוח שייפגעו חיילים, וייפגע כלי שיט, וייפגע כלי טיס. ובסך הכל זה מה שקורה במלחמה, ולא צריך להיות מקובל גדול בשביל לחזות את זה. אבל בואו נאמר שפגיעה בכלי שיט של חיל הים זה דבר נדיר. איך הוא בכל אופן חזה את זה?

יש לנו כאן שני מרחבים די אמורפיים. פרק הזמן בין התחזית ובין התממשותה, שמכפילים אותו בכמות כלי השיט בחיל הים. זה מצד אחד. הנבואה לא אמרה 'אח"י חנית בשעה 18:00". היא אמרה שייפגע כלי שיט ולא סגרה מתי ואיפה. המרחב האמורפי השני הוא כמות הנבואות והתחזיות. אני די בטוח שהגיעו במלחמה הזו המון המון תחזיות ברמת הטשטוש המילולי של התחזית הזו. זאת אומרת לא משהו מאוד מדוייק בנ.צ. של 12 ספרות, אלא אתם יודעים שיקרה משהו רע לא סגור מתי אבל זה יהיה בים או ביבשה או באוויר. אז רובן באמת לא מתגשמות, אבל אם אחת מהן בערך מתגשמת, אז אותה אנחנו זוכרים וזה הנס, ואת היתר אנחנו באמת שוכחים, וזה פחות נס, מסתבר.

אז בואו נסכם מה היה לנו כאן – נבואה לא מאוד מדויקת שמדברת על משהו שטבעי שיקרה במלחמה, שהיא אחת ממספר לא ידוע של נבואות. סך הכל היה די מוזר אם לא הייתה צפה 'נבואה' כזו שבערך התגשמה. זה פחות הכוח של הקבלה ויותר הכוח של הסטטיסטיקה. ובסטטיסטיקה אני דווקא די מאמין, למרות שאתם יודעים, שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה.

אז סגרנו הפוסט? דווקא בא לי לכתוב על הספוטיפיי ותפקידו בחיי בשבוע האחרון אבל אולי פעם אחרת. אל תקשיבו למקובלים. באמת! תראו את אולמרט לאן הוא הגיע. בעצם חוץ מאתם יודעים נבואות האדמו"ר האלטע טאטע מסטרעטין, המתנבא במתיבתא הרעפארמית שעל נהר החילזון. כמו כן הקהל הגדול מוזמן לשמוע את דרשת האדמ"ור בלוויין מדי מוצאי שבת בערוץ 98 בכבלים הפיראטיים, הערוץ הקהילתי. תושבי הגליל מוזמנים לטיש לאחר הדרשה במסעדת "אבו אברהים ובניו" בסח'נין, גלאט כושר בהשגחתו האישית של האדמו"ר  נ"י.