על תנינים ואזדרכות

אז היינו בפסטיבל סמיואל אדמס לונגשוט. שתינו המון ומכרנו המון תנינים, אבל לא זכינו בפרס. חבר השופטים המכובד חיווה את דעתו על התנין כדלהלן:

ארומה – ארומה פירותית בננה, ריח קרמל וציפורן.

מראה – צבע יפה, צלילות טובה, ראש קצף חלש.

טעמים – טעם קרמלי מרירות קצת חסרה.

הרגשת פה – רמת גיזוז מעט חלשה, חסר קצת גוף.

התרשמות כללית – טעם הבירה לא רע בכלל, מאוד מאוזנת. חסר קצת ריח גוף וריח כשות יותר בועט.

אז עקרונית זה סבבה, וסך הכל אהבו את הבירה, וזה מה שחשוב. כנראה קיבלו בקבוק שהיה קצת יותר חלש מבחינת התסיסה. קורה. האלטרנטיבה ל'ראש קצף חלש' בבירה ביתית יכולה להיות 'בקבוק התפוצץ לי ביד', ובסך הכל זה בסדר. סך הכל כדי להשיג את רמת האלכוהול הגבוהה (9%) של התנין, אנחנו מוסיפים סוכר ענבים מייד לפני שמבקבקים, אפשר קצת לשחק עם זה ולהוסיף קצת יותר כשות בפעם הבאה. לגבי 'חסר ריח גוף' אני מוכן לא להתרחץ שבועיים לפני הפעם הבאה, למרות שאם התחרות תהיה באוגוסט ויהיה כמו השנה גם יום יומיים יספיקו.

סך הכל ידענו שנהיה די שתויים אחרי התחרות, כי דגמנו קצת מכל עשרות המתחרים שלנו. בשלב שאבו אבשלום הגיע והסברתי לו את מה שהוא עוד לא הבין על המילט כבר הייתי במצב די חמור. אז אין מצב של נהיגה כמובן, אז לקחנו מלון בוטיק קטן ונחמד. הBOOKING.COM (מה עשינו לפני שהמציאו את הדבר הזה?) כיוון אותנו למלון בוטיק קטן ונהדר ביפו ושמו 'מרגוזה'.

המלון עצמו סבבה. יפה מבפנים כמו מבחוץ, בניין עתיק משוחזר אבל תשתית חדשה והכל דנדש ועובד ונחמד. מלון בוטיק כמו שצריך. מיזוג נהדר (וזה פחות או יותר הדרישה הכי חשובה), מקלחת נהדרת. חדר סבבי. קומקום קטן  לעשות קפה, הכל טוב. שלא לדבר על חנייה מיידית ונוחה וקרובה שזה בכלל נס בתל אביב. ארוחת בוקר ב'מאפיית מרגוזה' הסמוכה שזה בית קפה מעולה, וגם קנינו פיננסייר פיסטוק למחר בצהריים אבל אני לא יודע איך הוא, אבל אם הוא כמו כל יתר מה שאכלנו שם אז עשינו עסק טוב. המלון עצמו בקטע מאוד אוריינטלי עם ערבסקות וקשתות וכל זה, ועל הקירות תמונות שחור לבן מלפני הנכבה של ערבים ביפו שאז היה יותר מהם והיום יש באופן משמעותי פחות. עשה לי קצת רגשי, אבל התגברתי. על קיר המסדרון שליד החדר שלי הייתה תלויה תמונה של בחור שדומה נורא  לחאג' אמין הצעיר,  אולי מסוף שנות העשרים, ולמרות שאין לי דרך לבדוק הייתי די בטוח שזה הוא. משעשע במידה. בכלל יפו סיפור מורכב, אבל המלון הזה לא אשם. חבר'ה טובים, ובאמת מיקום מעולה שאחרי הפסטיבל עוד הסתובבנו הרבה בעיר ברגל וחזרנו והכל היה נורא קרוב.

מה שכן, מה זה המרגוזה הזה? אז ככה. הרחוב שהוא כנראה די מרכזי ביפו קרוי על שמו של רבי יהודה מרגוזה שהיה איזה ממקימי היישוב ביפו או משהו כזה והוא גם בחור יפה. (כמובן באדיבות ויקישיתוף)

RAGUSA

טוב, אז זה בחור ששמו רבי יהודה שהגיע מהעיר רגוזה. שזה כנראה השם האיטלקי העתיק של דוברובניק שבקרואטיה, וכותבים את זה כך – RAGUSA.

טוב, סך הכל אם אני בונה מלון בוטיק אז יפו ואנשים מאגניבים וקליינטורה צעירה ותוססת, אז הבחור הזה זה לא מה שהייתי רוצה למכור, נכון? למרות שהזקן של יהודה די היפסטרי, אתם חייבים להודות. אז הם קראו למלון שלהם MARGOSA, שזה לדעתי איזדרכת הודית. שזה באמת הברקה תודו, בקטע של לשון נופל על לשון ומיתוג מחדש וכאלה.

אבל לעיריית תל אביב יפו אין סליחה ואין מחילה.

RAGU1

WTF? העברית מנוקדת לא רע. ומבינים שזה יהודה מרגוזה. ME-RAGUSA. אבל מה זה לעזאזל ה-MARGOZA באנגלית? העיר נקראת RAGUSA באיטלקית. השלט היה צריך להיות YEHUDA OF RAGUSA או משהו כזה. אבל MARGOZA?

יהודה עצמו לא היה מבין את השם של הרחוב שנקרא על שמו.

בערבית לא הרבה יותר טוב. האיות مرغوزا הוא איכשהו סביר כי לפי הוויקיפדיה השם האיטלקי 'רגוזה' יכול להיכתב راغوزا,  رَغُوس או رغوص וזה בסדר. אבל מה זה המ' המטומטמת בהתחלה? עדיף כבר נכבה ולא לראות את זה, בחיי.

אז תלביבים! אני יודע שאתם מפחדים מחולדות והרכבת הקלה (כל תלביבי שדיברתי איתו, החל מחברים וכלה בנהגי מוניות היה בתחושה שהכל נגמר וזה ימי פומפיאה האחרונים. אבל כמה שרע לכם אל תבואו לגליל. לא כדאי לכם. נכון שאין כאן רכבת קלה, אבל הגברים בלי הזקן המצחיק הזה, אלא אם כן הם מהתנועה האסלאמית, והנשים מגלחות את בית השחי בדרך כלל, ולא צובעות אותו בטריקולור. לא תרגישו כמו בבית) אבל  הנושא הכי בוער על סדר היום זה השלט הזה.

אני לא יודע. יש לי הרגשה שכמו שאורן חזן יישאר סגן יושב ראש הכנסת עד סוף הקדנציה למרות שכולם יודעים שזה לא בסדר, כך גם השלט הזה יישאר עוד הרבה זמן.

שבצ'לום!

3 מחשבות על “על תנינים ואזדרכות

  1. אז ביקרת את רבי יהודה מרגוזה. מה שאצלך הוא טיול, אצלי הוא סמטאות ילדותי. בקצת רח' יהודה מרגוזה, בחיבור שלו עם רחוב יפת, על רחוב יפת ממש – שכן פיקוד הנח"ל. הפיקוד שהועבר ונהרס – פינה את מקומו לפרויקט גדול בהרבה: גבעת אנדרומדה. מעט קט משם, ברחוב יהודה מרגוזה עצמו, שכן קולנוע "אילת". ביפו של אז היה מספר מכובד של בתי קולנוע: היו גם, "צליל", במקום בו שוכן היום "מועדון התיאטרון". "נגה" שבו שכן, עד לאחרונה, תיאטרון "גשר", ונמצא ממש מול "צליל". באמצע, על אי תנועה ביניהם, שכנו דוכני פלאפל. בסמטה עלובה, שהיום היא-היא החיבור של שדרות ירושלים לטיילת הרברט סמואל, שכן קולנוע "אביב". ב"גן-תמר", או "גבעת עליה", או "עג'מי" – כולם שמות של אותו המקום – שכן קולנוע "גל-רון" (שיתכן ונכתב "גלרון", אינני זוכר). זה היה קומפלקס כפול: אולם סגור וגם, לצידו, אמפי פתוח לשמיים ממעל. אני זכיתי לראות באמפי, כילד קטן, עם הורי, בעיקר הצגות תיאטרון באידיש. אז, בתור הזהב של התיאטרון האידי בארץ, ראיתי שם את שמעון דז'יגאן, לדוגמה. לא רחוק מקולנוע "אילת" התחבר לרחוב יהודה מרגוזה רחוב דרור, שם שכן משרד הרישוי הצבאי. משם יצאו הרבה שיעורי נהיגה שלי, במסגרת הצבא, כצ'ופר. בקצהו השני של רחוב דרור הקצרצר, נמצא רחוב יהודה הימית, שגם הוא צופן בחובו זכרונות אישיים שלי, שאותם לא אחלוק עמך. בקיצור: אחלה מקום, יפו.

    אהבתי

    • תודה על התגובה המקסימה. רק רציתי לומר שבדרך כלל זה הפוך ורוב האנשים מתייחסים אל המקום שאליו אני מחובר בתור 'טיול'.

      אהבתי

      • שכחתי – אבוי לאותה בושה – לציין את אולם "אלהמברה", בשדרות ירושלים. אני חושב, שהוא היה אולם קולנוע משך שנים רבות, עד שגיורא גודיק רכש אותו – והפך אותו לאולם מופעים. הדבר שאני זוכר ממנו יותר מכל – הופעה של להקת "כוורת" הצעירה, שרה את שירי האלבום הראשון והמדהים שלה. לא היו אז דברים כאלה בארץ, כוורת היתה להקה מופלאה, לא פחות. אבל גיורא גודיק פשט רגל, ואולם "אלהמברה" הפך לבנק… במונחים של תרבות פופולארית – בעיקר בתי קולנוע – יפו היתה מעצמה של ממש. היו ימים…
        אגב, גם מעפולה יש לי זכרונות. היו לי שם שתי דודות. אחת מהן גרה במין דירת גג די עלובה בצמוד לקולנוע "נווה-אור" (מה שהוליך אצלי את האסוציאציה), בשדרות ארלוזורוב, שאני זוכר בהן את הדקלים הנישאים. אם זכרוני אינו מטעני, נפתח שם סניף ראשון של "וונדיס", ושם טעמתי לראשונה טעמו של משקה "קולה" והתאהבתי מיידית. לא חושב שהבקבוק היה ממש "קוקה קולה", לדעתי החברה הגיעה לארץ רק בשלב מאוחר יותר. כבר לא זכרתי את השמות, נאלצתי להיעזר בגוגל ובמפות של עפולה. זה לא היה קל להתאפס על המפה של עפולה, כבר חלפו כעשרים וחמש שנים… סלח לי כי נסחפתי. 🙂

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s