נשמה כשרה – המילט מכה שנית

הבלוג הזה משתדל לשדר טעם אנין ואיכותי. כך זה עם ספרות, מוזיקה, קולנוע. במשך שש השנים שהבלוג הזה פועל על גלגוליו השונים נחשפו הקוראים לאהבתי הגדולה לגבריאל גרסיה מרקז ורוברטו בולניו, פרנסואה טריפו ובכלל גל חדש צרפתי, מבחינה מוזיקלית נחשפתם בכל פוסט לקליפ אחר, לעיתים קרובות לא מוזיקה מאוד פופולרית, אבל תמיד מעניינת. כך אומרים. לכל זה יש חריג אחד – טלוויזיה. מעולם לא טרחתי, ולהיפך, הבלטתי, את טעמי ההמוני משהו – ריאליטי טראש, ומה שיותר נמוך יותר טוב.

לפני שנה בדיוק הפציעה בחיי שמש חדשה. ערוץ הביוגרפיה הפך לערוץ 'לייף טיים' (או טיים לייף?). התהליך היה של יושרה אינטלקטואלית וכל הכבוד לפרנסי 'יס'. ערוץ ההיסטוריה למשל כבר מזמן לא משדר היסטוריה (פרט לחריג של הכנה לבגרויות) ונתחים מאוד משמעותיים של השידורים שלו מוקדש לאיך למצוא דברים משומשים ולקנות ולמכור אותם ברווח. אותו דבר קרה גם עם ערוץ הביוגרפיה שהלך ושידר פחות ביוגרפיות, עד שלבסוף נפלה ההחלטה הישרה והקנטיאנית, שלא נפלה בערוץ ההיסטוריה (שלא שינה את שמו ל'ערוץ האיך לקנות דברים משומשים) והוא הפך רשמית לערוץ ה'לייף סטייל' שזה ריאליטי טראש – וגאה בזה. ואיזה ריאליטי טראש! גמדות! ונשים שחורות! ונשים של אסירים! וילדות קטנות שמשתתפות בתחרויות ריקודים! ויצאתי עם פסיכופט! והשכן שלי עקב אחרי! הידיים רועדות מהתרגשות. האמת שגם הם לא ממש מתנזרים מ'איך לקנות דברים משומשים בזול' ויש שם כמה עונות במקביל של 'ציידי המציאות'. אבל זו מגפה שתפסה את כל הערוצים התיעודיים מנשיונל ג'אוגרפיק ודרומה בשלט של יס.

אז במסגרת הזו משודרת דווקא תוכנית דווקא חמודה שנקראת בעברית 'אהבה כשרה'. אבל כמו ש'המעמד האישי' לא מצליח להעביר את עומק המשמעות של 'personal status', או ש'כלבי אשמורת' לא מתקרב ל-reservoire dogs, כך השם של התכנית במקור הוא Kosher Love. זה מספר על סטייליסטית יהודיה בשם מרים שמתחתנת עם קומיקאי כושי בשם אוניל.

התכנית אמורה להראות מפגש של תרבויות, ועושה את זה באופן הכי סטראוטיפי והכי ירוד, כולל אין סוף בדיחות שאמורות להסביר בדיוק מה עושה הכלה הזו מתחת לחופה המסויימת הזו (כמובן סטראוטיפים על עצמתו אונו וגודלו של אבר המין השחור, בו נחן אוניל). אז בפרק האחד שראיתי אוניל מנסה לשכנע אותה לבשל סול פוד (היא מבשלת שפמנון, אחרי שמסבירה לו שזה לא כשר, ואומרת שזה יהיה רק פעם אחת) והוא מנסה לאכול כבד קצוץ. ברמה הזו.

טוב. יש אנשים שזה מכעיס אותם. רבקה היא אחת מהן. היא צייצה בטוויטר 'יהודים ושחורים זה לא מפגש של תרבויות זה החיים שלי!'. ונראה לי שהיא צודקת באיזה מקום, למרות שסך הכל אם מסתכלים על התרבות השחורה האמריקאית ועל התרבות היהודית המדובר בשתי תרבויות שונות באופן מובחן, ואני מניח שברי המזל המעטים (יחסית. אמריקה, מקום גדול) ששייכים לשתי התרבויות, רואים אותן כאחת, וגם לא אוהבים מי יודע מה את הדרך ששתיהן מוצגות בסדרה הזו. את יודעת מה, רבקה? מרגישה קצת גזענות שם? בואי תבלי כאן בישראל יום יומיים כיהודיה שחורה, ואחרי כן נדבר.

זה מה שעשה לי את הרעיון מה היה קורה אילו. מה היה קורה אילו מרים ואוניל היו באמת עולים למדינת המילט הגזענית שלנו, שם שחור ויהודי הולך טוב ביחד, ובאמת תרבות אחת של לחטוף מכות מהמשטרה ולהיות מופלה בכל תחומי החיים.

אז ככה. נראה שהאדון אוניל עובר הליכי גיור, ושהחבר'ה מתחתנים בחתונה יהודית. התמונות מהחתונה מראות את מרים חותמת על כתובה בנוכחות רבה חובשת כיפה. יש רק זרם אחד ביהדות שמגיע לשפל המדרגה הזה, וזה כמובן הרפורמים. כך גם הליכי הגיור של מר אוניל נראים לי לא אורתודוכסים משהו, למרות שאין לי ספק בכך שמר אוניל באמת באמת רוצה להיות יהודי, ועובר תהליך רוחני, ולראיה שהוא עובר איזה סימולציה של ברית שכוללת הקזת דם מאבר המין, ותאמינו לי שגבר צריך להיות מאמין מאוד גדול בשביל לעשות את זה מרצון, בגיל מבוגר, במדינה שבה 'יהודי' זה לא שייכות לקאסטה שלטת אלא רק דת.

אז יש להניח שמרים הייתה מקבלת אזרחות מכוח שבות. לגבי אוניל אני לא סגור. נראה שהוא התגייר גיור רפורמי בחו"ל שלפעמים תופס כאן, אבל דורשים כל  מיני דרישות במשרד הפנים כמו קשר לקהילה בארץ וכאלה. אז ההימור שלי שהיא תקבל אזרחות מכוח שבות ואוניל קשישא מעמד שוהה עם אשרה מסוג א/5 של שוהה ארעי בדרך לקבלת אזרחות של קבע. אז הוא יכול להיאבק ולהפעיל קשרים ולקבל אזרחות מכוח שבות אם הוא יתאמץ, אבל אם הוא לא יתאמץ או לא יצליח הוא יהיה שוהה זמני לתקופה של כמה שנים (תלוי בפקידים) בלי זכויות מינימליות ועם בעיות מכאן עד הודעה חדשה עם ביטוח רפואי, וביטוח לאומי וכאלה, שבמהלכן אם חלילה יקרה משהו למרים והיא תלך לעולמה (חס ושלום!) או שהם יתגרשו, הוא ימצא את עצמו על המטוס הראשון בחזרה לארצות הברית.

אגב גירושים, אם חלילה זה יקרה (ואין סיבה שזה יקרה – השניים נראים נורא נורא מאוהבים ונורא מתאימים ותראו איזה יופי של שמלה לחתונה), אז כמובן שהם הולכים לבית  הדין הרבני, שם יסבירו להם יפה יפה שהאדון אולי התגייר אצל איזה רבאיי בארצות הברית, אבל להם זה לא מזיז, ותלכו לבית המשפט לפי חוק התרת נישואים מקרים מיוחדים, כי גיור רפורמי אולי טוב בשביל משרד הפנים וגם זה אחרי שבג"צ אמר להם, אבל אנחנו בקשר ישיר עם אלוהים והוא אמר שאסור. שזה בסך הכל אומר לאדון אוניל שנורא רצה להיות יהודי – גיי היים שווארצע. צריך יותר מזה כדי להיות יהודי. כן, וזה מכוער כמו שזה נשמע.

אבל זה יכול להיות יופי של עונה שנייה. עם כל מיני טוויסטים בעלילה כמו מלחמה אזורית, ומשטרת ההגירה חושבת שאוניל אריתראי, והוא נקלע לפיזור אלים של הפגנת אתיופים, או סתם מבקש משהו במשרד הפנים. זה יכול להיות להיט בארצות הברית, ולהקפיץ את האחוזים של הערוץ לייף סטייל הזה שזה נראה לי ערוץ נישה למטורפי ריאליטי כמוני, ובטח היו מתים לשבור את האחוזים של הנישה המסויימת הזו. אני מקווה שמישהו בערוץ לייף סטייל באמת יקרא את הפוסט הזה וירים את הכפפה, למרות שאני לא סגור שזה עובר טוב בגוגל טרנסלייט.

ממתק? הוא יהודי, הוא שחור, הוא קומיקאי. ואם מישהו חשב ששמואל דוד זה רק הרב של עפולה, קבלו את סאמי דייוויס ג'וניור. אני חייב להיות אני. גם אני.

2 מחשבות על “נשמה כשרה – המילט מכה שנית

  1. S:D:J-One day on a golf course with Jack Benny, he was asked what his handicap was. "Handicap?" he asked. "Talk about handicap — I'm a one-eyed Negro Jew." This was to become a signature comment, recounted in his autobiography, and in countless articles.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s