אופטימיות קוסמית

די ברור לי שחלק גדול מהמלחמה של המדינה שלי כרגע הוא בחזית ההסברה. ויש לי הרגשה שלשלוח את דני דנון לאו"ם שישים כיפה ויקריא מהתנ"ך במועצת הביטחון לא ממש עושה את העבודה. אבל עדיין אין משהו מאוס מסרטוני ההסברה האלה שמתרוצצים ברשת. בדרך כלל הם מביעים עמדה מטומטמת ומבוססת על שילוב של שקרים וצדקנות שאני לא הייתי מעלה בוויכוח פנימי בישראל, ובטח לא מפיץ בחוץ לארץ, אני חושב למשל מה הייתי חושב על סרטון שמנסה להראות את צדקת העמדה הסרבית בוויכוח על קוסובו, או מסביר למה הרוסים צודקים במזרח אוקראינה. לא הייתי מקדיש לזה את הדקה וחצי שזה דורש. שלא לדבר על הסרטונים המדממים של הפיגועים, וכל מיני דברים כאלה שפשוט מגעילים אותי ומזהמים לי את הפיד.

גם הפחות מגעילים הם עדיין מטומטמים במידה שקשה לתאר. המון חברים שלי שיתפו תמונה של גולדה שאומרת 'אם הערבים היו אוהבים את ילדיהם יותר ממה שהם שונאים את ילדינו, היה מגיע השלום'. גולדה. באמת. ראשת הממשלה הגרועה ביותר אי פעם, בהפרש של ערימות גוויות וטנקים שרופים מביבי. היא פשוט ישבה שם, סירבה לכל הצעת שלום, חיכתה שהערבים יפסיקו לשנוא את ילדיהם, ושלטה בדמיונה על אימפריה ישראלית מתעלת סואץ ועד קונייטרה, עד שהכל התפוצץ לנו בפרצוף. לשתף את האימרה הזאת שלה זה פשוט לירוק על הקברים של הרוגי מלחמת יום הכיפורים, שלא לדבר על הגזענות הדוחה.

אבל הנה סיפור קטן על הסברה שלא במתכוון. כאן המקום לווידוי קטן. אני מעריץ שוטה של הסידרה 'המפץ הגדול'. אין לי כוח להסביר למה, אבל זה פשוט קרה. אז במסגרת הזאת אני גם חבר פייסבוק של מיים ביאליק, השחקנית היהודיה הנפלאה שמשחקת את איימי פארה פאולר, חברתו הלא מסופקת של הגאון שלדון קופר (בעונה הזו האקס, אבל אני אופטימי בשביל שלדון שהם יחזרו להיות ביחד תוך פרק או שניים). בסידרה הם נקראים שלדון ואיימי, וביחד – שיימי. אז אתמול היא כתבה בפייסבוק שהם מצלמים פרק נורא מצחיק עם הרבה שיימי. הייתי בקטע של רחמים עצמיים אז כתבתי לה שבמצב הגרוע שיש בישראל הפרק השבועי של המפץ הגדול הוא בערך אחת ההפוגות היחידות שיש לנו מכל הזוועה שמסביב. תוך שנייה התחילו לזרום תגובות. מאות לייקים, ועשרות תגובות אוהדות. הנה הקישור, והנה צילום מסך למי שמתעצל.

BIALIK

כל התגובות – עשרות כאמור, היו אוהדות מאוד. חלק, כמובן, נשאו אופי דתי, יהודי או נוצרי, אבל חלק הביעו סתם סימפטיה והזדהות. אף אחד לא הביע כעס או שנאה, היה שם חיבור אנושי ברמה הכי בסיסית, לאדם שלא יכול לצאת מהבית בבוקר ולהבטיח לעצמו שיחזור בחתיכה אחת. אני חושב שהתוצאה הזו הייתה בגלל שלא יצאתי צדקן, או כועס, או מטיל אשמה, אלא סתם בנאדם שרוצה לחיות בשקט ולראות טלוויזיה. אגב, אני די בטוח שקהל הצופים של הסידרה (שהם כנראה קהל העוקבים של מיים ביאליק בפייסבוק) הוא לא אותו סוג של רפובליקן פונדמנטליסט שאצלו הקרב התקשורתי הוכרע מראש לטובתנו. המדובר בסדרה שיודעת לצחוק לא רע על האנשים האלו, ויש שם דמות (אמו של שלדון) שמגחיכה אותם באופן שלו הייתי נוצרי פונדמנטליסט, הייתי קצת מתעצבן.

אנ'לא יודע. לי זה עשה טוב. וזה ממשיך. התגובות ממשיכות לזרום ולהגיע. עדיין מחכה לתגובת אורן חזן, אבל אולי הוא עסוק בלחגוג מאה שלושים ושישה ימים לתחקיר של ערוץ 2 שהאשים אותו בכל מיני דברים איומים אבל זה לא הזיז את הצ'ופצ'יק של הקומקום לאף אחד, והוא עדיין סגן יושב ראש הכנסת. אבל יש המון תגובות נהדרות אחרות. חמוד.

הממתק הוא כמובן הקטע האהוב עלי בסדרה בכל הזמנים. אני לא סובל את REM. אף פעם לא קניתי את הפוזה הבכיינית שלהם, והמילים והמוזיקה יותר מדי שכלתנים בשבילי. אין שם רגש אמיתי. אבל מה שמיים ביאליק עושה מ'אבריבדי הרטס' הוא פשוט נהדר. היא מפגינה כאן יכולת קומית מדהימה, כמו גם יכולת נגינה מפתיעה בנבל. ארבעים ושלוש שניות של תענוג.

9 מחשבות על “אופטימיות קוסמית

  1. אני לא מכירה את הסדרה ולכן אולי מפספסת את העיקר – אבל מה שסיפרת הוא באמת מפתיע ומשמח. נדמה לי שההסבר הוא בדיוק מה שכתבת – כלומר העובדה שלא יצאת 'צדקן, כועס או מטיל אשמה'. הלוואי שהיו מאמצים את השיטה הזאת להסברה ובעיקר לשכנוע גם כאן בפנים – ולא רק מימין, אלא גם משמאל.

    אהבתי

  2. ואני, שטחי שכמוני, הכי נתפסתי למשפט שאומר "אני לא סובל את REM".
    וואללה?
    אני מעריך את טעמך המוזיקלי – לכן הפתעת אותי.
    גם לי יש כאלו: אמנים מוערכים – שאני לא סובל. לדוגמה: ניל יאנג.
    והשיר הספציפי, שהבאת בממתק – פשוט אחד הלהיטים היותר גדולים של REM.

    אהבתי

    • אני מניח שבאיזה מקום אני לא בסדר בקטע הזה. הם באמת יוצרים גדולים ומוערכים, והמוזיקה שלהם מורכבת ומעניינת, אבל מה לעשות שזה לא מדבר אלי? זה לא הם, זה אני…

      אהבתי

      • כשהדי.וי.די פרץ אל עולם האלקטרוניקה בסערה – התחילו להוציא בפורמט הזה גם כוֹתרים מוזיקליים. הופעות, ווידאו-קליפים, וכו'. הבונוס האמיתי הסתתר בפס-הקול: דולבי-דיגיטל ו – DTS ב – 5.1 ערוצים. לא כל הדיסקים שיצאו אחידים ברמתם. יש טובים, יש גרועים, ויש כל-כך טובים – שמשתמשים בהם כדי להדגים את נפלאות המערכת.

        דיסק האוסף של REM הוא בדיוק כזה. ו – EVERYBODY HURTS הוא הדובדבן שעל ערימת הקצפת. דיסק האוסף הזה מדגים – פרט לאיכות אודיו מצוינת – כמה שירים טובים ומוּכרים יש ללהקה הזו. שירים, שאני אפילו לא זוכר את שמם, אבל זוכר – ועוד איך – את המוזיקה. הלהקה הוסיפה והוציאה – לאחר שהגיעה לשיאה – עוד אלבומים רבים וגרועים.

        אבל הדי.וי.די כבר גוסס, אם לא מת. זו רק הנוסטלגיה והדיסק על המדף, שמדברים מגרוני…

        אהבתי

  3. סתם נקודה למחשבה – בועת החברים שלך לפייס זה כל קהל היעד להסברה? דרך אגב אולי הם יעשו לייק גם לדני דנון? מי שתומך בישראל רגשית ימשיך לעשות זאת כך או כך. והדרך היחידה לשכנע הסברתית היא גם להרגיש צודק ולא רק להצדיק את אויבך, ולגבי גולדה? משפט נכון מאוד מה לעשות…(ילדים בני 13 שדוקרים אזרחים..)

    אהבתי

    • האנשים שהגיבו אצל מיים ביאליק היא לא 'בועת החברים שלי בפייס' (שהיא אגב יותר הטרוגנית ממה שאתה חושב). הם קהל די אקראי של אנשים שאוהבים לראות 'המפץ הגדול' ו'בלוסום', שאף אחד מהם לא חבר פייסבוק שלי ואין לי איתם היכרות קודמת. באשר ל'להרגיש צודק ולא רק להצדיק את אויבך' – אני מרגיש נורא צודק מהבחינה שאני לא חושב שמגיע לי שידקרו אותי. אני גם לא חושב שמגיע למישהו שידקרו אותו. אבל גם לא שיכבשו אותו וידכאו אותו. למסר של 'אנחנו טובים והערבים רעים' יש קהל די מצומצם וידוע מראש, ואלו גם יעשו לייק לדני דנון. למסר של 'לא טוב לי. לא טוב לו. בואו נראה איך עושים לנו טוב' יש לדעתי קהל רחב יותר. לגבי גולדה – שתישרף בקבר השחור.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s