פיתרון אלגנטי שאין דבר כזה לכל הקטע עם דין יששכרוף ושוברים שתיקה

אז ככה כל העניין עם דין יששכרוף שהוא הדובר של שוברים שתיקה שטוען שהכה פלסטיני והפרקליטות פתחה לו תיק וסגרה זה עניין שאפשר לכתוב עליו מדי הרבה פינות וזוויות, ואני הקטן לא יכול לחדש כלום.

אבל – מה שכן, יש לי פתרון למצב הזה שדין צועק 'תשפטו אותי' והפרקליטות אומרים 'לא רוצים ולא רוצים'. תעקבו כי זה לא מסובך אבל צריך קצת ריכוז.

סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי אומר ש'המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה'. אז אוקיי בסרט הזה כבר היינו ולא הלך. המדינה אמרה שיששכרוף שקרן או מגזימן, ולא רוצים לנהל נגדו הליכים. פוליטי, לא פוליטי, סגרו התיק ואין מה לעשות.

אבל יש גם סעיף 68 שאומר – "על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט." וואלה? וואלה! אז ככה. יכול להיות שדין ימצא מישהו שיעשה לו את הטובה ויגיש נגדו קובלנה. יכול להיות גם שהוא יכול להגיש קובלנה נגד עצמו. אין בניסוח של הסעיף שום דבר ששולל את זה שאדם יכול להאשים את עצמו.

על מה אפשר להגיש קובלנה? על רשימה של עניינים שמנויים 'בתוספת השנייה' לחסד"פ. והנה מצויים שם סעיפים 379 ו-380 לחוק העונשין. לפי מה שיששכרוף מתאר 'ברכיות' בפרצוף של הפלסטיני, אז מתאים 379 שאומר 'התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.' אבל אם הוא רוצה להחמיר עם עצמו ונתקף בהתקף חרטה גרוע במיוחד יש גם את 380 – "התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים."

ואז מה? אז את הקובלנה מעבירים לפרקליט המחוז והוא יכול להחליט אם לקחת אותה ולנהל אותה, או שישאיר לקובל לנהל אותה. סביר להניח שאם פרקליטות המדינה סגרה את התיק פרקליט המחוז יודיע שאין לו עניין בניהול התיק.

ואז מה? בית משפט יכול קצת לעשות בעיות, כי יש סעיף שאומר "נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע" אבל אם ייששכרוף יגיע מיוצג מראש על ידי עורך דין (שיכול לשמש – ושימו לב לאופציה המרתקת, כקטיגור וסניגור כאחד!) אז אין משהו שבית המשפט יכול לעשות.

אם יששכרוף ירצה לעשות בלגן הוא יכול לכפור בקובלנה שהגיש לעצמו, ואז יביא ראיות כקובל, ויפרוש את כל המסכת העובדתית בבית המשפט. אבל אם הוא רוצה הכרעה שיפוטית הוא יכול פשוט להודות, ואז יש הכרעה שיפוטית שהוא באמת עשה את מה שהוא מייחס לעצמו, ואפילו איילת שקד לא יכולה להתווכח עם זה. העניין של העונש הוא קצת בעייתי, אבל עורך הדין שלו שהוא גם קטיגור וגם סניגור יכול קצת יותר להתאמץ בקטע של הסניגוריה בטיעונים לעונש ולחפף בטיעונים מטעם התביעה. אני חושב שאם אין לו עבר פלילי על תקיפה סתם אפשר להסתפק בקנס כספי ומאסר על תנאי, או אפילו שירות לתועלת הציבור או משהו כזה.

אז אני הולך לפרסם את הפוסט הזה ולשתף אותו בקיר של שוברים שתיקה בפייסבוק או משהו כזה. ואם מישהו שם חושב שאני הזוי – אז כאילו אני באמת באמת באמת דוקטור למשפטים, ועורך דין עם ותק של עשרים ומשהו שנים, ואני נורא רציני שזו דרך שאפשר לסגור את העניין הזה בצורה הכי טובה.