אחד ביום על חוק הלאום – כרוז מספר שמונה

אז נו באמת, על מה הרעש? הרי זה הכל הצהרתי. אין לזה במציאות שום משמעות. הכל ימשיך להיות כמו שהיה. אז זהו, שלא.

מה בדיוק זה עושה בשטח? כי על הצהרות לא יוצאים למלחמה (או שכן, אם עדיין יש שרידים של עמוד שדרה וכבוד עצמי). יש בדיחה של דרויאנוב שלפני המהפיכה ברוסיה הגיעו הפועלים לבית החרושת ודרשו שלוש דרישות – שבכניסה למפעל יתנוסס שלט 'פועלי כל העולם התאחדו'. שבארוחת הצהריים החבר איוואנוב יעלה על השולחן ויקריא קטעים נבחרים מ'הקפיטל' ושהשכר יעלה משתי קופיקות לשעה לשלוש קופיקות לשעה. בעל המפעל אמר שאת שתי הראשונות הם כבר קיבלו, אבל יצטרכו להסתפק בזה. גם זו גישה. מה שאין לו משמעות בשטח אלא רק הצהרתית אפשר לספוג. למרות שדי ברור מה קרה כאן. בעל המפעל חסך את הקופיקות, אבל התעמולה המרקסיסטית עשתה את שלה ובאיזה שהוא שלב הפועלים עשו מהפיכה וזרקו אותו לגולאג, כך שגם הצהרות הן בעלות משמעות מסויימת. אבל נזרום עם דרויאנוב. מה המשמעות המעשית?

אז ככה. לכל מי שמכיר את משטר המקרקעין המפלה בארץ, שכל כולו שמירה על 'אדמות הלאום' מפני העברתן ללא יהודים (אזרחים טובים של המדינה הזו) תוך יצירת מנגנוני ענק מושחתים ושואבי משאבים (סוכנות, קק"ל) כדי לשמר אותם במציאות שבהן הצורך שבשבילו קמו חלף מזמן (נאמר רק שקק"ל קמה ב-1901, והסוכנות היהודית ב-1929 כזרוע של ההסתדרות הציונית העולמית שקמה ב-1897. שלושה מוסדות שלא אמורים בכלל לתפקד במציאות של מדינת ישראל כיום). אז המשטר הזה מאותגר באופן יום יומי, וחקיקה מפלה רגילה יכולה להיפסל בבג"צ. נכון, הבסיס הגזעני תמיד שם וקשה להפיל אותו, וקעדאן לא הביא לנהירה של ערבים באוטובוסים אל היישובים הקהילתיים, ואלה שכן נהרו הוציאו להם את החשק לנהור מהר מאוד  יוסי גורביץ' בבלוג שלו חושב שזה הדבר העיקרי שהחוק עושה. יש לו פוסט חכם שמנתח את זה לעומק ואני רק מפנה.

יוסי גורביץ' חושב שלחוק הזה יש שתי סיבות. לעצבן שמאלנים (ובזה הוא נורא מצליח, אבל כמו שראינו זה קצת גול עצמי, כי לא חשבו עד הסוף ומעצבנים גם דרוזים) ולשמור על משטר המקרקעין המפלה. הלוואי והיה צודק. החוק הזה עושה דבר מאוד מעשי ומאוד פשוט. אם במדינתנו חסרת החוקה הסתמכו בשביל לתת זכויות על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כמקור מחייב, וערכי מגילת העצמאות כמקור פרשני, אז זה נגמר. יש לנו את החוק הזה שהוא פחות או יותר גומר את הסיפור של מגילת העצמאות (איך סחבנו את זה שבעים שנה לעולם לא אבין) ומכיוון שהוא מאוחר ומיוחד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא גם גובר עליו. אז החלפנו את המשטר החוקתי שדיבר על שוויון זכויות אזרחי וחוקתי מלא וכבוד האדם וחירותו, במשטר אתנוקרטי ופשיסטי, ופוצצנו את בתי המשפט במינויים שנועדו להבטיח שהמקור הפרשני הראשון שהשופטים ילכו אליו יהיה החוק הזה. יותר 'מעשי' מזה לא יכול להיות.

בואו ניקח למשל את הסיפור עם המרכולים בשבת. אם מישהו חשב שהחוק הזה שמדבר על הגשמת הזכות הדתית להגשמה עצמית וכולל סעיפי 'יום מנוחה' כחלק מהחוקה לא ישחק תפקיד מרכזי בבג"צים שיוגשו, אז הוא טועה. הסיכויים של הבג"צים האלה מאוד פחתו כתוצאה מחקיקת החוק, ושימו לב לעיתוי שדרעי הטיל את הפצצה הזו ופסל את חוקי העזר, שבוע וחצי לאחר כניסת החוק לתוקף. וזו רק דוגמה. אין תחום מתחומי החיים שהדבר הזה לא יכול לחדור אליו ולהשפיע עליו. מאבקים שנערכים שנים – גיורים רפורמיים, מתווה הכותל, שבתות ומועדים, הדתה בצה"ל, יכולים להיות מוכרעים אם התיק ייפול לשופט הנכון שיש לו עכשיו את הכלי המושלם להוציא פסיקה שתחזיר אותנו לימי הביניים. אבל לא רק עניינים שברומו של עולם של דת ומדינה. כשהסדר הזה נכנס לתוקף הכל מיישר קו. זה יגיע גם לדברים מאוד קטנים . כי כשהרכבת הזאת מתחילה לנסוע היא לא עוצרת. ניתן לכם שיעורי בית. קחו את כל הבג"צים הגדולים של הזמן האחרון – עמונה, מסתננים, בתי סוהר פרטיים. ותנסו לפסוק כאילו מה שמנחה אתכם זה לא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומגילת העצמאות אלא חוק הלאום. עובד? בטוח עובד. הבנתם איפה אנחנו נמצאים? לא בטוח שאמיר אוחנה הבין. לא נורא, כשחוק 'איסור מעשי סדום ותועבה התשע"ח – 2019' יגמור את הסיפור הזה שנקרא להט"ב, ובג"צ שאיילת שקד מינתה ידחה את העתירה על הסף מטעמים שבחוק הלאום, הוא יבין.

 

מחשבה אחת על “אחד ביום על חוק הלאום – כרוז מספר שמונה

  1. רק להעיר שכשאומרים 'הרי זה הכל הצהרתי', אני לא בטוחה שמתכוונים לכך ש'אין לזה במציאות שום משמעות'. הכוונה היא יותר לכך שחוק שגורם כל כך הרבה נזק עושה בפועל כל כך מעט (כן, הבנתי שאתה לא חושב שזה מעט, ואפילו מסכימה אתך שזה מוריד את הכרזת העצמאות וכו' מן המעמד הפרשני המועדף שהיה לה). אני לא מבינה הרבה במקרקעין, ותצטרך לסלוח לי על שאין לי כוח לקרוא את גורביץ בשעה מוקדמת כזאת של הבוקר; אבל נראה לי שמוסכם על כולם שהנזק בעניין הערבית, למשל, הוא ממשי לגמרי, וזה יתבטא גם במערכת החינוך (שהוראת הערבית בה היא על הפנים כבר היום). ואלוהים יודע מתי יעלה בדעת החכמולוגים להוציא את הערבית גם משטרות, מטבעות ותעודות זהות, וכל מיני הישגים שהושגו בעמל רב במשך שנים בנוגע לשילוט וטפסים וכו' יירדו לטמיון. אני לא משוכנעת שנתניהו רצה בעיקר להרגיז – נראה לי שהוא רצה בעיקר לנצח בתחרות של 'מי יהיה יותר לאומי מיריבו', אבל, כרגיל, הוא לא צפה את הנזק – ועכשיו אין לו מושג איזה שמיניות לצייר באוויר כדי לצאת מזה. חלם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s