מזי כהן

אתמול הייתי בהופעה של דני סנדרסון ומזי כהן במשגב. סך הכל חוויה סימפטית. ראיתי את סנדרסון כמה וכמה פעמים בעבר, אפילו באותו מקום – פארק אוסטרליה. (רמז למתמודדים על ראשות המועצה משגב, מי שיפרק את להקת המחול שלקחה עשר דקות יקרות מזמני כ'חימום' לפני סנדרסון יקבל את קולי.) הסיפור זה מזי כהן.

אז כהן היא גדולת הזמרות הישראליות בכל הדורות, השם יברכה. יחסית למי שהרפרטואר שלה נע בין פופ עם נגיעות רוקנרוליות של שנות החמישים לפופ עם נגיעות ג'אזיות זה קצת אמירה שדורשת הוכחה אבל בחייכם זו מזי כהן. מה שכן היא הגיעה אתמול גמורה לגמרי מבחינת הקול. בקושי הצליחה לגמור שני שירים ברצף, עלתה וירדה מן הבמה, וזה היה נוסטלגי כזה ועצוב מכל הסיבות הלא נכונות. באחד השירים היא פשוט עמדה ועשתה סוג של קולות רקע לסולנית אחרת, גיטריסטית נחמדה ונורא מוכשרת בשם הילי בוימל, וזה רק הדגיש את זה שמה שהיה פעם הקול הכי גדול במוזיקה הישראלית כנראה נשחק עד דק.

אבל לא הייתי מעלה את האבחנה העצובה הזאת אלמלא הרפרטואר של הערב. סנדרסון פתח את הערב בשיר לא מוכר, שהוא כנראה מהאלבומים האחרונים שלו. הוא עדיין יוצר חומר חדש בקצב די אחיד במשך השנים. היו כמה וכמה כאלה במהלך ההופעה. ההופעה נשענה חזק על כוורת, גזוז ודודה שזה מכסה את שנות השבעים אבל היו חומרים שלו גם משנות התשעים ומשנות האלפיים.

כהן, לעומתו, שרה רק 'גזוז'. הייתה לה קריירה לא רעה, היו שם שניים או שלשה אלבומי סולו וכמובן הניסיון המעניין 'פרמיירה'. אבל שום דבר שעשתה אחרי 1978 (ונגיע לדבר החשוב בסוף. לא שכחתי אותו) לא מגיע מבחינת הקהל לקרסוליים של גזוז. אז היא עמדה שם, ברוך השם בת שישים עוד מעט, ועשתה את הדבר שעשתה בגיל 19.

אני מתאר לעצמי את מבחן הבמה ל'גזוז'. היא בטח חשבה שזה יהיה בוסט לקריירה ומשם היא תעלה לקריירת סולו, ויהיו לה שירים משלה. לא גברת. בגיל שישים את עוד תקועה עם ציפי פרימו מחולון. השיא שלך היה בגיל 19.

אז איך זה לעשות את הדבר הגדול לפני גיל 20 ומאז לחיות על התנופה שלו? ולדעת שאת מסוגלת לכל כך הרבה יותר ושהקהל המטומטם רוצה רק את ציפי פרימו מחולון, ואם את רוצה לשים לחם על השולחן את צריכה לתת לו את זה? ולא שהיא לא ניסתה. מזי היא אלופת העולם בניסויים. הניסויים האלה כשלו כי אנחנו רוצים אותה בת 19 בגזוז. וגם בת 59 בגזוז. אנחנו רוצים רק גזוז. פרמיירה לא מעניינת אותנו, וגם לא אלבומי הסולו. גזוז. רוני את יודעת. או שהיא לא תדע.

והלב שלי יצא אליה, כי ראיתי שהיא משתדלת, ועושה בנורא התלהבות, והקול שלה מאוד צרוד ולא סוחב שיר, אבל היא מנסה להמשיך. ורוקדת על הבמה. ובטח כבר נמאס לה מהשירים האלה ורק לנו לא נמאס. ואז כשהיא שרה את 'בתשע בכיכר' התאהבתי בה שוב כי נזכרתי בגירסה של סוללת האיכון של 215 שאני מביא בפעם הראשונה. (לחן – ד. סנדרסון, מילים ע. רמתי; ש. רושה; ג. אמיר) ושרתי איתה את המילים שלי, וחשבתי שזה מה שאני עשיתי בגיל 19, ושזה לא היה השיא של כלום, אלא רק התחלה, אבל כמו מזי כהן אני נאנס כל פעם לחזור לשם.

תשע בכיכר ביום שישי

השבאב בכיכר עומדים

אני וואליד סמיר ואיברהים (הוא עוד קטן, לא מבין כלום)

מסתכלים על הסיור ומתכננים

הכנו את הבקבוקים

סמיר מסמן שכדאי להתקדם לעברם

גיל 16 הכל כזה אבנים ובקבוקים

גיל 16 מעצר ראשון מוביל למעצר שני

תשע בכיכר ביום שישי

אנחנו בכיכר עומדים

אני ויואל ועודד וגל גם

מסתכלים על השבאב ומתכננים

הכנו את הרימונים

יואל מסמן שכדאי להתקדם לעברם

M-16 ארוך כזה משופצר עם גומי בקנה

M-16 ארוך כזה לפעמים הוא גם יורה.

 

וזה לוקח אותנו ישר לקליים טו פיים של מזי כהן מבחינתי. מה שהופך אותה להכי גדולה, וזה מאמי. שנכתב פחות או יותר כשכתבנו את השיר הזה, ימי האינתיפאדה הראשונה (קצת לפני, אבל זה היה הפסקול שלי לאינתיפאדה הזו). 'עשרים שנות כיבוש, יותר לא נמתין'… ראבק, כבר חמישים שנה. הייתי חייל וגרתי בצפון אז את מזי בצוותא לא ראיתי, רק שמעתי בקסטה פיראטית, שזה המדיום ההכרחי לשמוע את מאמי. רציתי לשמוע אתמול שיר ממאמי. משהו. זה לא פחות חשוב ולא פחות יפה מכל דבר אחר ששרו שם באותו ערב, ואם סנדרסון מזמין את מזי כהן ומתייחס אליה כשווה, צריך גם קצת מקריירת הסולו שלה. לא קרה. היו לדעתי שישה הדרנים (הוא באמת השתולל שם על הבמה ונתן תמורה מלאה לכסף) אבל לא היה מאמי. אז הנה השדות האדומים. אין, לא היה ולא יהיה משהו יותר חזק מזה. וזה מזי כהן.

 

3 מחשבות על “מזי כהן

  1. אני לא בטוחה למה אבל העציב אותי לקרוא שהיא בקושי ביצעה את השירים.
    מעולם לא שמעתי עליה לפני אבל חיפשתי את השם שלה בגוגל וראיתי שהיא הוציאה לא מזמן שיר חדש עם פיטר רוט ועל הדרך גם הקשבתי קצת לשירים ישנים. הקול שלה בהחלט נשחק (סיגריות?) אבל בכל מקרה לא הייתי קוראת לה גדולת הזמרות. לדעתי רבקה זוהר, רותי נבון, ריטה, עפרה חזה, חווה אלברשטיין, ירדנה ארזי, אילנית ואולי אפילו נינט (ועוד הרבה שכרגע לא עולות לי לראש) בעלות יכולות שירה הרבה יותר מרשימות.
    בכל אופן, נהניתי להשכיל ולהכיר זמרת חדשה 🙂

    אהבתי

    • היי. נעים להכיר.. שמח שעשיתי לך היכרות עם מזי כהן. גדולת הזמרות או לא – נורא אוהב לשמוע אותה, ומקווה שגם את .

      אהבתי

  2. היא היתה, אכן, נהדרת. קול אדיר. כדשי להמחיש את גדולתה במאמי (שראיתי בזמן אצת באולם ביפעת, אגב, והכי גדול שם היה כצפוי יוסי אלפנט) הייתי שם את השיר הבא. אגב, גם אהוד בנאי מתקשה (מאד) לשחזר את ההצלחה המוקדמת שלו. לא הוציא שיר טוב כבר מעל 20 שנה לדעתי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s