מחשבה חיובית ביום שלילי

כשהייתי צעיר ועול בימים, והייתה בעולם מפלגת מפ"ם, היא מפלגת הפועלים המאוחדת, הייתי עוזר פרלמנטרי של חבר כנסת חביב ששמו חסיין פארס. הוא היה חבר כנסת של קדנציה אחת. מנהל בית ספר תיכון מעכו. הוא אחד האנשים הכי טובים שהכרתי בחיים. האפיל התקשורתי שלו לא היה משהו, כי שני חבריו הנמרצים מאוד לסיעה, חיים אורון ויאיר צבן קצת האפילו עליו, אבל הוא עשה את העבודה שהיה צריך לעשות בהתמדה ובחריצות, ונתן לקהל בוחריו תמורה ראויה בעד קולם. הייתי קונה כנסת של מאה ועשרים חסיין פארסים. בלי לחשוב פעמיים.

בקיצור נמרץ הצ'ופר הענקי שהיה לי בכנסת היה שכל חברי הכנסת היו מקבלים בדואר את העיתון 'מחשבות' של צבי ינאי, שאי אפשר היה להשיג בשום מקום כי ינאי, אליטיסט לא קטן, פשוט היה מפיץ את זה למי שרצה ואי אפשר היה להשיג את זה בשוק החופשי. אז זה היה מין עיתון מחתרתי כזה. וזה שינה את העולם שלי. והיו לי ייסורי גמילה איומים אחרי שהפסקתי לעבוד אצל חסיין.

אז נפתח עכשיו אתר שכולל את כל כתבי צבי ינאי לגמרי חופשי ובחינם, וחסיין, אתה בפנסיה, אז תוכל להשלים את הקריאה בכל העיתונים שלא הספקת לקרוא אז, לפני עשרים וחמש שנים, כי העוזר הפרלמנטרי שלך היה עסוק בלקרוא אותם, ואתה היית צריך לעשות את העבודה במקומו. אני כבר שעות ארוכות מסניף ידע נהדר מהאתר הזה, והמון המון המון המון חוכמה של הבנאדם אולי הכי חכם שפעל כאן בשנים האחרונות, צבי ינאי. שאם היה כאן איש רנסאנס אמיתי, במלוא מובן המילה, אז זה הוא. וזה לא רק צבי ינאי, יש שם כל מיני אורחים כמו ישעיהו ליבוביץ' וישראל אומן. כאן כמובן ראוי קרדיט ליוזמות האתר  – נאורה שם שאול ודליה הוכברג.

וצ'ופר אדיר – קריאה דיגיטלית בכל הספרים שלו, גם פרוזה (נפלאה, נוגעת ללב, מרגשת) וגם עיון (מרחיב את הדעת ולוקח למקומות שלא חשבתם שאפשר להגיע).

ומספיק להגיד 'תכונותיו הפרקטליות של הזמן', שזה השם של אחד המאמרים שמופיעים באתר (לאו דווקא של ינאי, כמדומני).

עוד פעם – תכונותיו הפרקטליות של הזמן. מי שקרא 'מחשבות' יקבל עכשיו את ההדהוד הזה של התחביר המאוד מיוחד, של עולם הידע העשיר, של החופש המחשבתי פורץ הגבולות.

אז ביום שבו הכותרות בעיתוני העולם מספרות על סגן יושב ראש הכנסת שלנו שחשוד בסחר בנשים ובשימוש בסמים קשים, צריך לזכור שזה לא הפרצוף שלנו. שאנחנו יכולים להיות גם קצת צבי ינאי ולא רק אורן חזן. אם רק נרצה.

וביום שבו הז'דאנובים המקומיים מצנזרים אומנות מטעמים פוליטיים צריך לזכור שמחשבה חופשית היא אפשרית. היא פורצת גבולות. היא נצחית. היא תמידית. צריך לזכור שתהיה ספרות ויצירה ישראלית ותיאטרון ישראלי ומחול ישראלי גם אחרי מירי רגב. ושהרבה אחרי שישכחו את מירי רגב יזכרו את נורמן עיסא. בטוח. כמו שזוכרים היום את צבי ינאי.

לפני כחודש כתבתי כאן על רגב. פחות או יותר חזיתי מה שיקרה כאן, את הניסיון לצנזר את האומנות והתרבות והספרות דרך התקציב. וכבר אז הבאתי מדברי בולגקוב, הנצחיים – 'כתבי יד אינם נשרפים'. מתחת לגל העכור הנוכחי, לצנזורים מטעם, לפוליטיקאים הקטנוניים, לאנשי הקזינו משלדון אידלסון ועד אורן חזן, יש את ישראל האמיתית. והיא הרבה יותר צבי ינאי ממירי רגב. והרבה יותר ישראל אומן מאורן חזן.

ממתק? כרגיל לא קשור לכלום. זו בטי דייוויס. הייתי אומר האחת והיחידה, אבל יש עוד אחת. אז אומר שזו בטי דייוויס שידעה גם את ג'ימי הנדריקס, וגם את מיילס דייוויס (ממנו קיבלה את שם משפחתה) אבל היא עושה מוזיקה נהדרת בלי קשר לשני הגברים האלה. וגם נראית לא רע. אז לזכרו של צבי ינאי – They say I'm different.

9 מחשבות על “מחשבה חיובית ביום שלילי

  1. חוברות מחשבות היו נפלאות, כמו פעולות בתנועה עם הרבה חומר שמגרה את המוח. עד היום אני זוכרת פרטים מדויקים למדי ממאמרים שקראתי שם (והגיעו לידי כמה מהן, לא זוכרת כרגע איך). תודה על הלינק.

    אהבתי

  2. אני יודע מידיעה אישית (20 שנה עבדתי בחברת יבמ): החוברת הנפלאה הזו הייתה בהוצאת מחלקת ההסברה של יבמ, וצבי ינאי היה העורך. אני מתפלא שזה נקרא "כל כתבי צבי ינאי". נדמה לי שחלק מהנוצות לא שייכות לקישוט הזה…

    אהבתי

    • אני חושב שהחותם האישי של ינאי היה טבוע גם במאמרים שלא הוא כתב. בטח בבחירת הנושאים, אם לא בעריכה ובעריכה הלשונית. המגוון הזה משתקף בצורה נהדרת באתר, המביא את 'כל כתבי ינאי' אבל גם הרבה משל אחרים.

      אהבתי

  3. אני זוכרת שקראתי את ספרו של צבי ינאי שלך סנדרו
    בתקופה שעוד היה לי זמן לקרוא ספרים, וגמעתי את הספר בנשימה אחת (ז"א סיימתי תוך כמה שעות)
    מיותר לציין שאהבתי מאוד
    ויש לי בבית את ספרו השני מאוחר מדיי, אולם טרם יצא לי לקרוא בו
    מעניין של מי היה הרעיון להעלות את הספרים שלו לאתר בחינם לכל דורש (אני אולי מהאנשים שמעדיפים לקנות ולקרוא ספרים מנייר, אבל יש כאלה המעדיפים לחסוך ולקבל מה שניתן בחינם)

    אני קצת (הרבה) התעצבנתי לקרוא מה שאמרה השרה רגב על התרבות
    הנימה המתנשאת והטון בו נאמרו הדברים גורם לי לתהות על קנקנה
    ועל עתידה של המדינה שלנו כמדינה דמוקרטית

    בהתחשב בזה שחלק ניכר מהאנשים שעובדים בתעשייה
    קולנוע, טלוויזיה, רדיו, תיאטרון וכו' הם כאילה עם נטיות שמאלניות
    שונה לגמרי מגברת רגב שטיפסה לדעתי על הר גבוה מדיי בשבילה

    הפגנת הכוחניות הזאת הייתה קצת מגוחכת לדעתי
    מי שתרבות זורמת בדמו, היא תמשיך לזרום לא משנה איזה תקציבים הממשלה תחליט להזרים ולאן
    גם ככה המדינה כל הזמן ממשיכה להעצים את הפערים בין
    מי שגר ב"שטחים" לבין יתר חלק המדינה
    בין חרדים (שחיים במדינת רווחה) לכל היתר (משלמי מיסים ולא זוכים ל50% מהתנאים להם זוכים החרדים)
    בין עשירים למי שלא
    וכך הלאה

    בטוחה שבן גוריון מתהפך בקברו בכל פעם שנשמעים דברים מהסוג הזה מפיה של רגב ודומים לה

    אהבתי

  4. פינגבק: כתבו על אתרים שבניתי | neora.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s